בבא בתרא דף קלח עמוד א

פרק שמיני

ראב"מ ולא חלקו: כאן בצווח מעיקרא, כאן בשותק מעיקרא ולבסוף צווח.

רנב''י: זו מחלוקת רשב"ג ורבנן

דתניא: הכותב נכסיו לאחר והיו בהן עבדים, ואמר הלה אי אפשי בהן, אם היה רבן שני כהן הרי אלו אוכלין בתרומה; קנינו.

רשב"ג כיון שאמר הלה א''א בהן - כבר זכו בהן יורשין;

וקשה דהא לת"ק, אפילו עומד וצווח!

רבא מרי''ו בצווח מעיקרו – לכו"ע לא קני, שתק ולבסוף צווח – כו"ע קני,

זיכה לו ע''י אחר ושתק ולבסוף צווח - חלקו

לת''ק: מדשתק קנה, ומה שצווח משום שחוזר בו

לרשב''ג הוכיח סופו על תחלתו, שלא צווח עד עכשיו משום שלא הגיע לידו

אין אומרין כל הקודם בשטר זוכה, לפיכך יצא עליו שט''ח- גובה מכולם;

אומרין כל הקודם בשטר זוכה, לפיכך יצא עליו שט"ח - גובה מהאחרון, אין לו - גובה משלפניו, אין לו - גובה משלפני פניו.

בני בכור כראוי לו - נוטלן ונוטל את בכורתו,

בבכורתו - ידו על העליונה, רצה נוטלן, רצה נוטל בכורתו;

אשתי כראוי לה - נוטלתן ונוטלת את כתובתה,

בכתובתה - ידה על העליונה, רצה נוטלתן, רצה נוטלת כתובתה;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום