בבא בתרא דף קנה עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בשלמא למ''ד בן י''ח שנה, היינו דשאלו: מהו לבודקו; אלא אי מבן עשרים, מה יעזור לבדוק? והא תנן: בן כ' שלא הביא שתי שערות יביאו ראיה שהוא בן כ', והוא הסריס לא חולץ ולא מיבם!

ודחי' כבר העמדנו כרב: והוא שנולדו בו סימני סריס.

אמר רבא: דיקא נמי, דתני: והוא הסריס, ש''מ.

וכי לא נולדו לו סימני סריס, עד כמה? תנר''ח: עד רוב שנותיו.

כשבאו לר''ח בכחוש – א''ל: ליברי, בבריא [שמן] א''ל: ליכחוש,

שפעמים שבאים מחמת כחישות ופעמים מחמת שומן.

תוך זמן כלפני זמן, או כלאחר זמן?

רבא מר''נ: תוך זמן כלפני זמן; רבר''ש מר"נ [לא בפירוש]: תוך זמן כלאחר זמן.

שרבא פסק לאחד שמכר נכסים שלא עשה כלום הרואה סבר: משום דתוך זמן כלפני זמן,

ולא היא, דשם שטות יתירה ראה בו, ששיחרר אף את עבדו

תינוקת בת י''ד שנה ויום יודעת בטיב משא ומתן, מהו?

שלח לו: אם יודעת בטיב משא ומתן - מקחה מקח וממכרה ממכר.

ולא שאלו על תינוק או על תינוקת בת י''ב -שכך היה המעשה.

מעשה פחות מבן עשרים שהלך ומכר נכסי אביו, אמרו לו קרוביו שילך לאכול תמרים ולהשליך הגרעינים בבימ''ד דרבא, ועשה כן, ופסק רבא שאין ממכרו מכר, כשכתבו את השטר אמרו לו הלקוחות: לך שאל לרבא: איך מגילת אסתר נמכרת בזוז והשטר גם בזוז, שאלו, ופסק רבא שמכירתו מכר [שיש בו דעת]. טענו הקרובים והרי הלקוחות לימדוהו והשיבם: אחר שהסבירו לו הבין, ומה שנהג עם הגרעינים חוצפה יתירא שהיתה בו.

רהבדר''י: ולעדות עדותו עדות. מ''ז: דווקא למטלטלי, ולא למקרקעי שומא

ר''א למ''ז: מ"ש מטלטלי? שמכירתו מכר, אלא מעתה, הא דתנן: הפעוטות - מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין, ה"נ דעדותן עדות!

א"ל: שם בעינא ועמדו שני האנשים וליכא.

אמר אמימר: ומתנתו מתנה. שאלו ר''א ק''ו אם מכר שמקבל כסף לא, כ''ש מתנה?

ענהו אמימר ולטעמיך, מכר שוי חמש בשש, ה''נ מכירתו מכר? אלא, קים לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה גבי זוזי, וכ''א יפתה אותו במעות משא''כ גבי מתנה, אם לא שהיתה לו הנאה ממנו לא היה נותן מתנה, אמרו רבנן: תהא מתנתו מתנה, שיעשו דבריו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום