בבא בתרא דף ס עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אבל אם רצה - כונס לתוך שלו ומוציא.

איבעיא להו: כנס ולא הוציא, מהו שיחזור ויוציא?

רי"ו: כנס - מוציא, ור"ל: כנס - אינו מוציא.

רי''ע לריב"ת להוציא - לכ"ע מוציא, וחלקו - להחזיר כתלים למקומן,

ואיפכא איתמר, רי"ו: אינו מחזיר, כר"י: מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.

ולר"ל: מחזיר, דדווקא כשאין רווחא, כאן הרי יש רווחא.

לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות - הרי היא בחזקתה.

ר"ה: נפלה - חוזר ובונה אותה.

מיתיבי: אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה.

לקח חצר מסוידת, מכוירת, מפויחת – הר"ז בחזקתה.

נפלה - אינו חוזר ובונה אותה -ודחי' דאיסור שאני.

ת"ר: לא יסוד אדם את ביתו בסיד, ואם עירב בו חול או תבן - מותר.

ר"י: עירב בו חול - הרי זה טרכסיד ואסור, תבן - מותר.

• ת"ר: כשחרב הבית בשניה,

רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.

נטפל להן ר' יהושע, א''ל: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין?

אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל?

אמר להם: א"כ, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות.

פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים.

מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו.

אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר - שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר - שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה, דכתיב: 'במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו',

אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט.- אמה על אמה וכנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר דבר מועט. -ר"פ: כסא דהרסנא.

עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט.

- רב: בת צדעא, ד'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'.

ארי"צ: 'על ראש שמחתי' זה אפר מקלה שבראש חתנים.

ר''פ: ומניח במקום תפילין, ד'לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר.

וכל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה, 'שמחו את ירושלים וגו'.

• תניא, אמר ר' ישמעאל בן אלישע: מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה.

ומיום שפשטה מלכות הרשעה, שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות, ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן, ואמרי לה: לישוע הבן, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו,

אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.

הדרן עלך חזקת הבתים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום