בבא בתרא דף סח עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

המוכר את המרחץ

- מכר את בית הנסרין ואת בית היקמין, ואת בית הספלים ואת בית הוילאות,

- אבל לא את נסרין עצמן ולא יקמין עצמן, ולא ספלים עצמן ולא וילאות עצמן,

ובזמן שאמר לו: היא וכל מה שבתוכה - הרי כולן מכורין.

בין כך ובין כך, לא מכר לו את הבריכות המספקות לו מים, בין בימות החמה ובימות הגשמים, ולא בית כינוס העצים.

ואם אמר לו: בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך - כולן מכורין.

בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך,

והויא חנות בחוץ דשטחו בהו שומשמי,

אי א"ל: בית הבד וכל תשמישיו ואלו מצריו - קני, ואי לא - לא קני.

המוכר את העיר

מכר בתים, בורות שיחין ומערות, מרחצאות ושובכות, בית הבדין ובית השלחין, אבל לא את המטלטלין.

ובזמן שאמר לו 'היא וכל מה שבתוכה' אפי' היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורין

רשב"ג אומר: המוכר את העיר - מכר את הסנטר.

אין להוכיח אי עבדי כמקרקעי או כמטלטלי

דשאני בין מטלטלא דניידי לדלא ניידי,

ובקושיית הגמ' לתרוויהו יקשה אמאי אמרי' אפי' בהמה

ג. רשב"ג אומר: המוכר את העיר - מכר את הסנטר.

סנטר הכא תרגימו: בר מחווניתא הבקי בתחומי העיר. שב''א: באגי שדות שסביבה.

מ''ד בר מחווניתא כ''ש באגי. מ"ד באגי אבל לא בר מחווניתא.

תנן: בית הבדים ובית השלחין סברוה דהוא באגי דושולח מים על פני חוצות.

דאין חילוק בין בעל לשלחין לענין מכר משא"כ יש חילוק בין גאני לגינוניתא

למ"ד ב"מ שפיר דס"ל לת"ק דלא נמכר ורשב''ג חלק וס"ל שנמכר

ולמ"ד באגי: הך שלחין גינות הסמוכות

אבל באגי לת"ק: לא נמכר. ולרשב"ג: נמכר.

ולמ"ד ב"מ: הך שלחין היינו באגי דושולח מים על פני חוצות,

אבל ב"מ לא מזדבן, וחלק רשב''ג דאפי' ב"מ מזדבן.

למ"ד שלחין גינות הסמוכות מהך דשלחייך פרדס והיינו ששולח פארות

ת"ש סנטר לר''י: אינו מכור, אנקולמוס סופר המלך מכור.

ואין להוכיח דסנטר הוא אדם- דהא כדאיתא והא כדאיתא.

ואין להקשות מסיפא דאבל לא שייריה [פיסקי בגי] ולא בנותיה, ולא חורשין המוקצין לה, ולא ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים.

ולדקדק בר"י דהא בגי עצמן מכור |

דאיפוך סנטר מכור, אנקולמוס אינו מכור.

והך דר"י דלא את בנותיה ורשב"ג ס"ל דמכר את בנותיה

ר"י ס"ל כרשב"ג בחדא ופליג עליה בחדא

ולא ביברין של חיה וכו' שפתחיהן לחוץ,

והך דנמכרין עמה - שפתחיהן לתוך העיר,

והך דולא את חורשין המוקצין לה - היינו המוקצין ממנה

המוכר את השדה

מכר את האבנים שהם לצרכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו, ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע, ואת חיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע, ואת השומירה שאינה עשויה בטיט, [ור"ח גרס איפכא] ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה.

אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה, ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו, ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע.

בזמן שאמר לו 'היא וכל מה שבתוכה' - הרי כולן מכורין

בין כך ובין כך, לא מכר לא את חיצת הקנים שהיא בית רובע,

ולא את השומירה שהיא עשויה בטיט, ולא את החרוב המורכב, ולא את סדן השקמה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום