בבא בתרא דף עא עמוד א

פרק רביעי

המוכר שדה

לא מכר את הבור, הגת, השובך, בין חרבין בין ישובין.

לר"ע: צריך ליקח לו דרך, וחכ"א: אינו צריך.

ומודה ר"ע: בזמן שאמר לו חוץ מאלו שא"צ ליקח לו דרך.

מכרן לאחר לר"ע א"צ ליקח לו דרך, וחכ"א: צריך ליקח לו דרך.

בד"א במוכר, אבל בנותן מתנה נותן את כולה.

האחין שחלקו - זכו בשדה זכו בכולה.

המחזיק בנכסי הגר - החזיק בשדה החזיק בכולה.

המקדיש את השדה - הקדיש את כולה

ולר"ש: רק את החרוב המורכב ואת סדן השקמה

לא משום עין יפה, אלא שרוצין להסתלק זמ"ז ואין משיירין לכ"א אלא הנצרך לדרך.

דבמתנה היה לו לפרש, ובמכר לא היה לו לפרש מה אינו מוכר.

מעשה שאמר: תנו לפלוני בית המחזיק מאה חביות, נמצא שהיה מחזיק מאה ועשרין,

מ"ז: מאה אמר ולא מאה ועשרים.

ר"א: בד"א במוכר, אבל בנותן מתנה נותן את כולם דבעין יפה נותן,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום