בבא מציעא דף צט עמוד א

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. ביד עבדו חייב

שמואל: בעבד עברי, שאין גופו קנוי.

רב: אפילו בעבד כנעני, נעשה כאומר לו: הכישה במקל והיא תבא.

והך דהשואל פרה ושלחה לו ביד בנו, ביד שלוחו - חייב, ביד עבדו - פטור.

לשמואל - מתניתין בעבד עברי, ברייתא - בעבד כנעני.

לרב: א. לא תימא נעשה כא"ל, אלא אימא: בא"ל: הכישה במקל והיא תבא.

ב. ר''נ מרב: כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה - חייב.

דאיתמר השאילני פרתך. וא"ל ביד מי? וא"ל הכישה במקל ותבא כיון שיצאה מרשות משאיל ומתה חייב.

ר''א דחה הראייה דהב'ע כגון שהיתה חצרו של שואל לפנים מחצרו של משאיל, וכשמשלחה ודאי לשם הולכת, והחידוש הוא שהולכת אפי' שיש זויות וקוצים ברהר שביניהם שסומך דעתו שתלך

מחלוקת ר''ה ור''א שואל מאימתי קנאו להתחייב ולחזור בו

רב הונא: השואל קרדום מחבירו, בקע בו קנאו. לא בקע בו לא קנאו.

נפק''מ: אם רוצה המשאיל לחזור בו

פליגא דר"א: דהמשאיל קרדום של הקדש מעל לפי טובת הנאה שבו, וחבירו מותר לבקע בו לכתחילה. מוכח שכבר קנאו דאל''ה יחזיר ולא ימעלו וכו'

ופליגא דר''א: כדרך שתקנו משיכה בלקוחות - כך תקנו משיכה בשומרים.

ותנ''ה: וכשם שקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה

- כך שכירות [קרקע] נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום