בבא מציעא דף ק עמוד ב

פרק שמיני

למה ישבע? מה שטענו לא הודה לו, ומה שהודה לו לא טענו! ועוד: הילך הוא! ועוד: אין נשבעין על העבדים!

א. רב: בטוענו דמי. דמי עבד גדול, דמי עבד קטן, דמי שדה גדולה, דמי שדה קטנה.

ב שמואל: בטוענו כסות עבד גדול, כסות עבד קטן, עומרי שדה גדולה, עומרי שדה קטנה. כסות מיירי בבד שלם ומתווכחים על המידה

ודחי' דעבד קתני [ולא כסות]

ג. ר''ה דטענו עבד בכסותו ושדה בעומריה. ומיירי כר''פ בדילפי

ובמודה לו בעבד קטן וכסות דנשבע על הכסות ומגלגלין על העבד

קשיא לר"ש: זוקקין אתא לאשמועינן? תנינא: זוקקין הנכסים שאין להן אחריות, את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן!

ד. ר''ש א. הא מני ר"מ היא, דעבדא כמטלטלין.

ב. ס"ל כר"ג דטענו חטים והודה שעורים פטור [דבעי הודאה ממין הטענה], ור"ג מחייב.

ג. ואינו הילך כרבא: עבד שקטע ידו, ושדה שחפר בה בורות שיחין ומערות.

והך דתנן: גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה, דלר''מ בעבדים אומר הרי שלך לפניך

כדמחליף רבר''ה לר''מ: משלם כשעת הגזילה וחכ''א דאומר הרי שלך לפניך.

ולכאו' לר''מ: מקשינן קרקע לעבד דנשבעין ולא אמרי' דרק בעבד נשבע

דתניא: המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו וילדה,

זה אומר ברשותי וזה שותק - זכה.

זה אומר א''י וזה אומר א''י- יחלוקו.

זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי

לר''מ: ישבע המוכר שברשותו ילדה, שכל הנשבעין שבתורה

נשבעין ולא משלמין.

וחכ''א: אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות.

- ודחי' אפשר דכשם אמרו ליה כשם דהודית בקרקעות תודה בעבדים

תדע,דלר''מ: יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע, ואין חכמים מודים לו.

כיצד? עשר גפנים טעונות מסרתי לך, והלה אומר: אינן אלא חמש.

דר''מ מחייב וחכ''א: כל המחובר לקרקע - הרי הוא כקרקע.

ואריב''ח: נפק''מ בענבים העומדות ליבצר שחלקו אם הן כבצורות.

אלא לעולם כר''הו והך ד'זוקקין' –דלא לימא כסות עבד כעבד, ועומרי שדה כשדה.

כסומכוס: ממון המוטל בספק - חולקין.

ואפי' כרבר''ה דסומכוס אפי' בברי וברי חולקין טעם שכאן ישבע,

שמודה סומכוס: בשבועה דאורייתא, ודקטעה לידה, כרבא

המוכר זיתיו לעצים

ועשו פחות מרביעית לסאה - הרי אלו של בעל הזיתים.

עשו רביעית לסאה, זה אומר: זיתי גדלו, וזה אומר ארצי גדלה - יחלוקו.

שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו,

זה אומר: זיתי גדלו, וזה אומר ארצי גדלה - יחלוקו.

ומיירי באמר סתמא ופחות מרביעית לא קפדי אינשי.

– ארשב'פ רביעית שאמרו חוץ מההוצאה, דאי אמר קוץ לאלתר ודאי לבעל הקרקע, ואם אמר מתי שתרצה וודאי לבעל הזיתים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום