בבא מציעא דף צט עמוד ב

פרק שמיני

שמואל: שגזל נ' תמרים הדבוקים ונמכר כל אחד בזוז וביחד במ''ט זוז

להדיוט - משלם מ''ט, להקדש - משלם נ' וחומש,

במזיק לא משלם חומש 'ואיש כי יאכל קדש' פרט למזיק.

מתקיף רבב''א: להדיוט אמאי משלם מ''ט, שיאמר שהוא מוכרם אחד אחד

תירץ רהבדר''י: שמין בית סאה באותה שדה תנן.

למימרא דשמואל דין הדיוט לאו כדין גבוה?

והתנן: נטל אבן או קורה מהקדש - לא מעל,

נתנה לחבירו - הוא מעל וחבירו לא מעל.

בנאה בתוך ביתו - לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה.

ורי''ו מדשמואל: זאת אומרת: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר.

דחה רי''ו: דשמואל חזר בו מכך, וכרבא: הקדש שלא מדעת - כהדיוט מדעת.

רבא: סבלים ששברו חבית יין לחנווני, וביום השוק נמכר בה', ובשאר ימים בד'. דאם מחזירים ביום השוק מחזירים חבית יין ואם בשאר ימים מחזירים ה'

אבל אם היה לו יין אחר למכור, ומנכים מזה דמי טרחה כרוז וברז.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום