בבא מציעא דף קג עמוד א

פרק שמיני

רבא מר"נ: אותו שהשכיר בית לחברו לי' שנים וכתב שטר וא'ל שהוא כבר דר חמש שנים - דנאמן המשכיר,

ר'א מד' לרבינא: אלא מעתה הלווהו מאה זוז בשטר, וא"ל פרעתיך חצי ה"נ נאמן?

א''ל: שם שטר עומד לגבייה, אם פרעו היה לו לכתוב עליו או לכתוב שובר

כאן שטר כדי שלא יחזיק כלוקח אלא רק שכירות לי' שנים.

ר"נ: שואל אדם בטובו לעולם.

רבד''ב שמואל: והוא דקני מיניה. ר"מ: ומהדר ליה קתיה.

רבא: האומר שישאיל המעדר לחרוש בזה הפרדס - חורש בזה הפרדס

פרדסים-חורש כל פרדס שרוצה, פרדסי חורש כל פרדס שיש לו, ומחזיר לו קתיה.

ר"פ: השאילני מקום לחפור באר מים זה להשקות ונפל, לא בני לה.

באר מים סתם ונפלה בני לה.

בי גרגותא מקום לחפור בור- כורה כמה שצריך עד שימצא מקום הראוי

וצריך למיקני מיניה. [דאל''ה דיבור בעלמא הוא]

המשכיר בית לחבירו ונפל - חייב להעמיד לו בית.

היה קטן - לא יעשנו גדול, גדול לא יעשנו קטן,

אחד לא יעשנו שנים, שנים לא יעשנו אחד.

לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם, אלא מדעת שניהם.

מר''ל: מיירי דאמר בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך,

ויקשה דמאי למימרא.

רבין מר''ל: דא"ל בית כזה אני משכיר לך. ועומד על שפת הנהר

וקמ''ל: דאפי על כל ארכו ורחבו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום