בבא מציעא דף קג עמוד ב

פרק תשיעי

פרק תשיעי - המקבל

המקבל שדה מחבירו,

מקום שנהגו לקצור יקצור, לעקור יעקור, לחרוש אחריו - יחרוש,

הכל כמנהג המדינה.

כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש,

כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים, ושניהם מספקין את הקנים.

תנא: מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור,

דבעל השדה רוצה שתזדבל שדהו והמקבל לא רוצה לטרוח בעקירה

לעקור אינו רשאי לקצור,

דבעל השדה רוצה לנקות שדהו והמקבל רוצה לעקור לצורך תבן

ושניהם מעכבין זה על זה.

קמ''ל דאפי' במקום דלא מנכשי והלך הוא וניכש קודם הקצירה,

צריך לנכש אח'כ שוב- שהיה לו לפרש.

לאתויי דת''ר: מקום שנהגו להשכיר משכירין,

ומיירי דכ''ע הבעלים מקבלים בשליש והוא קיבל ברביע

דאין יכול בעה''ב לומר שהפחית כדי שלא יתן לאריס מהאילנות – דהיה לו לפרש זאת

• מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין.

ומיירי דכו''ע מקבלים ברביע והוא קיבל בשליש, דאין האריס יכול לומר שהביא לבעל יותר ע''ד שיקבל יותר באילנות -שהיה לו לפרש זאת

א. רב יוסף: בבבל נהגו דלא חולקים תבן לאריס

ונפק''מ דאדם שנותן- בעין יפה הוא. ואין למדים ממנו

ב. רב יוסף: ערמת העפר: הראשונה השניה והשלישית בגבול השדה, ותוספת הקנים - דבעל הבית

והקוצים: שסביב הקנים מוטלים על האריס

כלל הדבר: כל עיקר שמירה דבעה''ב, ושמירה יתרה על האריס.

ג. רב יוסף: המעדר והרחת והדלי ונאד המים דבעה''ב, וחריצי הנהר לשדה על האריס

היינו קנים המוחלקין שבהן מעמידין את הגפנים.

ומה טעם שחולקין בקנים משום 'דשניהם מספקין את הקנים'.

המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן,

יבש המעין ונקצץ האילן - אינו מנכה לו מן חכורו.

אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו או שדה בית האילן זה יבש המעין ונקצץ האילן - מנכה לו מן חכורו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום