בבא מציעא דף קד עמוד ב

פרק תשיעי

מעשה שאמר ליתן לבתו ד' מאה זוז בכתובתה,

ושאלו לר''א: אי ד' מאות שהם ח' מאות, או שהן ב' מאות.

ואר''א: אי אמר תנו לה ד' מאה זוזי שהם שמונה מאות,

אי אמר כתובו לה – ד' מאה זוזי שהן מאתיים

א"ד אר''א: אי אמר לכתובתה ד' מאה זוזי שהם ח' מאות,

ואי אמר בכתובתה היינו שהם מאתיים

- ולא היא, דל''ש אי אמר בכתובתה או לכתובתה היינו מאתיים עד שיאמר סתם.

מעשה שקיבל שדה ואמר שאי לא יעבדנה ישלם אלף זוז והוביר שליש,

נהרדעי: דינא הוא שיתן לו 333.3

רבא: אסמכתא היא ולא קניא. משא''כ באם אוביר ולא אעביד אשלם במיטב- דשם לא הגזים,

מעשה שקיבל קרקע לזרוע שומשמין דיקרין אך מכחישין הקרקע וזרע חיטי, והשביחה כשומשמי,

סבר ר"כ: שמנכה כחש הקרקע [שלא הפסידה]

ר''א לר"כ: שבעה'ב מעדיף שהקרקע תוכחש משהוא יוכחש בקיזוז הדמים

מעשה שקיבל קרקע לשומשמי, זרע חיטי, והשביחה יותר משאילו היה זורעה שומשמין

סבר רבינא: נותן לו שבח דביני ביני- והרווח לאריס.

ר''א לרבינא: הלא גם הקרקע הושבחה.

תיקנו רבנן שהיא נח ללוה וגם למלוה מעתה שהחצי של המלווה יכול לקנות בזה שכר,

א. רבא: לכך קרו לה עיסקא, דהבאתי לך להתעסק בזה ולא לקנות בזה לעצמך שכר

ראב''א: ואם מת - נעשה מטלטלין אצל בניו.

ב. רבא: לכך קרו לה עיסקא, דאם מת - לא יעשה מטלטלין אצל בניו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום