בבא מציעא דף קו עמוד א

פרק תשיעי

ר"י: כגון דאישדוף רוב הבקעה.

עולא: כגון שנשתדפו ארבע שדות מארבע רוחותיה.

נשדף תלם אחד ע''פ כולה, מאי? נשתייר תלם אחד ע''פ כולה, מהו?

אפסיקא בירא, מאי? אספסתא מאי?

זרע אחר מאי? חיטי לגבי שעורים כזרע אחר דמי או לא?

כל העולם בשדפון ושלו בירקון, כל העולם בירקון ושלו בשדפון,

מאי? - תיקו.

א. א"ל זרעה חיטי, והוא זרע שעורים ואשתדוף רוב הבקעה וגם השעורים.

מסתברא דא"ל: אי זרעתה חיטי היה מקיים בי ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.

ב. נשתדפו כל שדותיו של מחכיר, וגם שדה זו בכללם אך לא רוב הבקעה

מסתברא דא"ל: אי משום קללתי היה נשאר לי מעט כדכתיב כי נשארנו מעט מהרבה. הלכך אינו מנכה לו

ג. נשתדפו כל שדותיו של חוכר, ונשדפו רוב הבקעה וגם זו בכללם

- מסתברא דא"ל: משום קללתך הוא. ולא יכול לומר שהיה מתקיים בו כי נשארנו מעט מהרבה שא''כ היה צריך להשאר לו משל עצמו

מיתיבי: היתה שנת שדפון וירקון, או שביעית, או שהיו שנים כשני אליהו

שדפון כמו בשני אליהו שאין תבואה כלל- אינו עולה לו מן המנין.

ומשמע: הא כשיש תבואה לא אמרי' דכמכת מדינה

- רנב''י: שאני שם ד'במספר שני תבואת ימכר לך' שנים שיש בהן תבואה בעולם.

ושביעית עצמה אינה מן המנין אפי' שיש תבואה בחו''ל - דאפקעתא דמלכא היא.

ואכתי עולה לו מן הגירוע דתנן נותן סלע ופונדיון לשנה דשם ראוייה לשטוח בה פירות.

שמואל: ל''ש אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב, אבל לא זרעה כלל - לא.

דא"ל: אילו זרעתה הוה מקיים בי לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו'.

מתיב ר''ש: מדרועה שהניח עדרו ובא לעיר, ובא זאב וטרף, ובא ארי ודרס

אין אומרים: אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו אם יכול להציל - חייב, ואם לאו - פטור.

ולא אמרי' דהוה מקיים בי 'גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך'! ?

- ואין לומר שאם היה ראוי לנס היה מתקיים בו כאצל רחב''ד שהביאו העיזים את הדובים בקרניהם

דנהי דלנס גדול אינו ראוי אך יתכן דלנס קטן ראוי- קשיא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום