בבא מציעא דף קב עמוד ב

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולאו מעשה לסתור, דה"ק: ואם אמר לו: בי"ב זהובים לשנה מדינר לחדש - יחלוקו. ומעשה נמי וכו

רב: אי הייתי שם הייתי נותן הכל למשכיר. וקמ''ל דתפוס לשון אחרון

ואף שכבר אמרו: אסתירא מאה מעי - מאה מעי, מאה מעי אסתירא - אסתירא.

- דשם הו''א שרק מפרש לדבריו, ולא משום תפוס לשון אחרון קמ"ל

ושמואל מדובר שבא באמצע חדש.

אבל בא בתחלת חדש הכל למשכיר, בא בסוף חדש הכל לשוכר.

והך דרב ושמואל כור בשלשים אני מוכר לך יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה.

כור בשלשים, סאה בסלע אני מוכר לך ראשון ראשון קנה

לאו משום תפוס לשון אחרון - אלא משום דתפס וה''נ כאן

לר"נ: דקרקע בחזקת בעליה קיימת. לאו דס''ל דתפוס לשון אחרון [וכרב] דאפי' בהפך דבריו דאזלי' בתר חזקה של תחילת הספק בתחילת החודש ולכך בחזקת בעליה קיימת.

שוכר אמר נתתי, ומשכיר אמר לא נטלתי, על מי להביא ראיה?

לא בעי בתוך או חוץ לזמנו דתנינא דמת האב תוך ל' יום בחזקת שלא נפדה, לאחר ל' בחזקת שנפדה

אלא בעי ביום דמשלם זמניה אי עביד איניש דפרע באותו היום או לא

- א"ל רי"ו: תניתוה שכיר בזמנו נשבע ונוטל. שם רמו שבועה עליה, דבעה''ב טרוד בפועליו אבל כאן - שוכר נאמן בשבועה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום