בבא מציעא דף צו עמוד ב

פרק שמיני

רבא: לפום חורפא שבשתא. דממ''נ בין אי שואל ובין אי שוכר הוי בבעלים

אלא הך דבעי לרב''ח ששכר ממנה פרה ואח''כ נשאה אי שואל או שוכר הוא

אי שאלה בבעלים היא ומפקעת משכירות שלא בבעלים, או שוכר הוי, ושכירות כדקיימא קיימא.

ודחי' דמ''ש דשאלה בבעלים מפקעא שכירות שלא בבעלים,

גם שכירות בבעלים תיפוק שכירות שלא בבעלים!

אלא בעי לרב''ח: כגון שהיא שכרה פרה מעלמא, ואח''כ נישאה

לרבנן דשואל משלם לשוכר לא תיבעי, דודאי שאילה בבעלים היא.

לר' יוסי דתחזיר פרה לבעלים הראשונים תיבעי אם הוא שואל או שוכר

רבא: בעל לא שואל ולא שוכר אלא לוקח!

דבאושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה מוציא מיד הלקוחות.

בעל בנכסי אשתו מי מעל?

רבא: מאן לימעול? אין בעל מועל דהיתרא ניח''ל דליקני, ולא איסור, והיא לא דאפי' היתרא לא נח''ל דליקני

וב''ד לא, דתקנת רבנן שבעל לוקח הוי, להיתר ולא לאיסור.

אלא לרבא: בעל מעל לכשיוציא, ככל מוציא מעות הקדש לחולין.

רחב''א: משמע דבממ''מ חייב? וכי שאלה להעמידה בכילה?

אלא לרבא: כחש בשר מחמת מלאכה דפטור, ואפי' מתה מחמת מלאכה - פטור. דלאו להעמידה שאלתיה.

מעשה ששאל גרזן מחבירו ונשבר וא''ל רבא שיביא עדים שלא שינה בזה ויפטר

וכשאין עדים

מעשה ששאל גרזן מחבירו ונשבר וחייבו רב לשלם נרגא מעליא

ר''כ ור''א לרב: כך הדין? ושתיק רב.

והלכתא כר''כ ורב אסי שמחזיר השברים ושמים דמי הראשון והמשאיל קונה אחר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום