בבא מציעא דף צה עמוד א

פרק שמיני

לא משבורה ומתה -דא'א לטרוח ולהביאה משא''כ גניבה ואבידה

אלא מ'ונשבר או מת' דחייב כ''ש בגניבה ואבידה דהא ש"ש פטור בשבורה וחייב בגניבה ואבידה, וזה ק"ו שאין עליו תשובה.

דאי תימא דמה לש''ש שמשלם כפל בטוען טענת לסטים מזויין,

א. קרן דשואל עדיפא. ב. קסבר לסטים מזויין גזלן הוא.

לא שבורה ומתה שכן אונס- אלא משומר שכר.

וש"ש גופיה גמרי דפטור כשואל בבעלים

לא מבמה מצינו - שכן אונס

ולא מחיוב דשואל דבבעלים פטור

'וכי ישאל' מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון ש"ש מתחתון [שואל]

-דאכתי שואל לא יליף מש''ש - דמה לש''ש שפטור בשבורה ומתה,

אלא גניבה ואבידה בשואל לחיוב

גמר משומר שכר, דיו לבא מן הדין להיות כנדון. דבבעלים פטור

ולמ"ד דלית דיו 'וכי ישאל' מוסיף על ענין ראשון, וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון.

למ"ד חייב מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו, הלכך: 'אם בעליו עמו' לא נאמר על ש''ח

ופשיעה לא נאמרה בשומר שכר ובשואל. אלא בק''ו מש''ח

וממילא 'בעליו עמו' דש''ש ושואל פוטר רק חיובים שנכתבו בפירוש אצלם

מ"ד פטור מקרא נדרש לפניו ולפני פניו, ו'אם בעליו עמו' אש''ח נמי כתיב.

• תנן: השואל הפרה ושאל בעליה עמה, השואל הפרה ושכר בעליה עמה

שאל בעליה או שכרן ואח"כ שאל הפרה ומתה - פטור,

- ל''ק ש''ח כמו דל''ק ש''ש דנלמדים מדרש

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום