בבא מציעא דף צד עמוד ב

פרק שמיני

סיפא דואח''כ שאל את הפרה, מכלל דרישא דקתני עמה - עמה ממש.

עמה ממש – ואפי' דפרה במשיכה ובעלים באמירה

א. כגון דקיימא פרה בחצרו דשואל, דלא מחסרא משיכה.

ב. א"ל: את גופך לא תשאל עד שעת משיכת פרתך.

תנן שם, ארבעה שומרים הם: שומר חנם והשואל, נושא שכר והשוכר.

שומר חנם נשבע על הכל, והשואל משלם את הכל,

נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה, ומשלמים את האבידה ואת הגניבה.

מדת"ר: פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם, שניה בשומר שכר, שלישית בשואל.

שלישית בשואל - מפורש: וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם,

ראשונה מסתברא בש"ח, ושניה בשומר שכר, שכן חייב בגניבה ואבידה.

ואפי' דמשלם כפל בט''ט גנב מ''מ קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה

תדע, דהא שואל כל הנאה שלו, ואינו משלם אלא קרן.

ואפי שצריכה מזונות מיירי שקיימת באגם. וא''צ שמירה

א. דמיירי בנטר מתא ב. רוב הנאה שלו. ג. בשאילת כלים.

גניבה – ד'אם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו', 'גנב יגנב' מ''מ לרבות אבידה.

ואפי' למ''ד דברה תורה כלשון בנ''א ק''ו מגניבה דקרובה לאונס ומשלם לאבידה שקרובה לפשיעה.

ולמ''ד דלא דברה תורה כלשון בני אדם: דבר שנלמד בק''ו טרח וכתב לה קרא.

שבורה ומתה ד'וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת'.

- לא משבורה ומתה - דשבויה הוא אונס רחוק

ולא משבורה ומתה דש''ש דאף שבויה עמו,

דמה לש''ש שכן לפטור, ושואל לחיוב

אלא כר''נ: ד'או' לרבות שבויה.

ואפי' דחלקו רבי יאשיה ורבי יונתן אי אמרי' או לחלק

דלרבי יאשיה ד'איש אשר יקלל את אביו ואת אמו' 'אביו ואמו קלל' דאפי' אביו בלא אמו ולהיפך

רבי יונתן: משמע שניהם כאחד, ומשמע אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב יחדו.

- אפי': כרבי יאשיה, לחלק כאן לא צריך. דסברא הוא: מ"ל קטלה כולה, מ"ל קטלה פלגא?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום