בבא מציעא דף צב עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. ובחמור כשהיא פורקת.

היינו עד שתהא פורקת. וזהו דת"ר: חמור וגמל אוכלים ממשאוי שע"ג, ובלבד שלא יטול בידו ויאכילם.

אוכל פועל קישות אפילו בדינר, כותבת ואפילו בדינר.

רבי אלעזר חסמא: לא יאכל פועל יתר על שכרו, וחכמים מתירין.

אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו.

נפק''מ א. מלמדין - לת"ק - לית ליה מלמדין, לרבנן - אית להו מלמדין.

ב. דר''א: דאפי' שכרו לבצור אשכול אחד- דלת"ק אוכלו.

ועוד אר''א: דאפי' בצר רק אשכול אחד אוכלו.

וצריכא, קמייתא אפי' שא''א לשים בסוף אחרים בכלי בעה''ב

והך דאפי' כשאפשר אח''כ לשים בכליו של בעה"ב

ג. דרב: דמצאתי מגילת סתרים בי ר"ח, וכתוב בה: מאיסי בן יהודה:

כי תבא בכרם רעך- בביאת כל אדם הכתוב מדבר.

ואמר רב: לא שבק איסי חיי לכל בריה.

ר''כ פירש: שמא לאיסי מיירי בעושין בסעודתם, שעשו ואכלו אף שלא מדעתו?

ורב סבר דאפ"ה נח לאדם לשכור פועל ולקטוף לפרדסו משיבואו כו"ע ויאכלו לו.

איבעיא: פועל, אוכל משלו או משל שמים,

נפק"מ שאמר: תנו לאשתי ובני. אי משלו אוכל נותנים להם,

אם משל שמים התורה זיכתה לו, ולא לאשתו ובניו

א. ת"ש: אוכל פועל קישות ואפילו בדינר, כותבת ואפילו בדינר.

והוי יותר מעבודתו - ובהכרח דמשל שמים.

- ודחי' שהתורה זיכתה לו, וא''כ משלו אוכל וה''נ התורה זיכתה לו.

ב. ת"ש: לא יאכל פועל יותר על שכרו, וחכמים מתירין ולכאו' חלקו בזה.

ודחי' דכו"ע משלו אוכל, וחלקו בכנפשך' אי בדבר שמוסר נפשו עליו או כנפשך דאם חסמת פטור ה"נ פועל.

ג. ת"ש: נזיר שאמר תנו לאשתי ובני- אין שומעין לו, ואי משלו אוכל למה אין שומעין לו?

- ודחי' שם משום לך לך, אמרין לנזיר, סחור סחור, לכרמא לא תקרב.

ד. ת"ש: פועל שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו.

–דחי' היינו גם בנזיר ולא כתובים יחד נזיר ופועל

ה. ת"ש: מנין לפועל שאמר תנו לאשתי ובני שאין שומעין לו שנא' ואל כליך לא תתן. - ה"נ נזיר [וסגי בטעמא דסחור סחור] ואיידי דתני פועל תנאי נמי קרא דפועל

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום