בבא מציעא דף צ עמוד ב

פרק שביעי

ב. שאלו לשמואל: שוורים שגונבים הגויים ומסרסים אותם [בשביל ישראל] מהו

- שלח להו: הערמה נעשתה בהם הערימו עליהם ומכרום.

בני א''י כר''ח שבני נח מצווין על הסירוס, ועוברים על לפני עור לא תתן מכשל.

סבר רבא ימכרו לשחיטה. א''ל אביי: דיין שקנסת עליהם מכירה.

למכור לבנו גדול פשיטא שהוא כאדם אחר לענין הערמה,

למכור לבנו קטן. רב אחי: אסר, ורב אשי התיר.

מרימר ומ"ז [או תרי חסידי] החליפו ביניהם

פשיטא: הושיב לה קוץ או הרביץ לה ארי - חסימה מעלייתא

בעי רב"ח: ישב לה קוץ בפיהו, רבץ לה ארי מבחוץ, מהו?

העמיד בנה מבחוץ, מהו? היתה צמאה למים, מהו?

פרס לה מפה ע"ג דישה, מהו?

פשוט חדא דתניא: רשאי בעל פרה להרעיב פרתו כדי שתאכל מן הדישה הרבה

ורשאי בעה"ב להתיר פקיע עמיר לפני הבהמה כדי שלא תאכל מן הדישה הרבה.

- א. שאני שם דאכלה.

- ב. רשאי בעה''ב להתיר פקיע עמיר לפני בהמה

- היינו התחלה, כדי שלא תאכל הרבה מן הדישה.

'שור בדישו' והא לאו בדישו, או"ד 'לא תדוש בחסימה'

-אמר לו: מבית אביך אתה למד 'יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם',

בבואכם הוא דאסור, לשתות קודם מותר?

ואמרה תורה להבדיל בין הקדש ובין החול!

- אלא, מה שם 'בשעת ביאה' לא תהא שכרות, גם 'בשעת דישה' לא תהא חסימה.

ת"ר: החוסם את הפרה והמזווג בכלאים - פטור, ולוקה רק על דש ומנהיג.

איתמר חסמה בקול והנהיגה בקול,

רי''ו: חייב, עקימת פיו הויא מעשה. ר"ל: פטור, קול - אינו מעשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום