בבא מציעא דף פח עמוד ב

פרק שביעי

שהרי: 'מפני מה חרבו חנויות של בית הינו ג' שנים קודם ירושלים

- מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה,

שהיו אומרין: 'עשר תעשר ואכלת'- ולא מוכר, תבואת זרעך - ולא לוקח.

'כנפשך'- שאם חסמת פטור, אף פועל, אם חסמת פטור [מלאו].

א. מתיב מ"ז: איזהו גורנן למעשרות? בקישואים ובדלועים משיפקסו שינטל הפרח.

- ודחי': לא שיפקסו בשדה שאז לרי''נ פטור, אלא משיפקסו בבית.

והך דאמרי' משיפקסו ולא עד שיפקסו -קמ''ל משיתחילו פיקוסם.

ב. מתיב מ"ז: 'גורנו למעשר לחייב עליו משום טבל' משתגמר מלאכתן - והיינו מלאכת הכנסתן. והיינו אפי' בשדה וקשה לר' ינאי ורי"ו

- א. לא, הכנסתן לבית זה הוא גמר מלאכתן.

- ב. רבי ינאי דווקא: בזיתים וענבים, שאינם בני גורן.

אבל חטין ושעורין - גורן בהדיא כתוב בהם.

אין ללמוד משור שאינו אוכל במחובר ואוכל בתלוש

דמה לשור שאתה מצווה על חסימתו, משא''כ באדם

ואין ללמוד ק"ו משור שאתה מצווה על חסימתו אפי' שא''א מצווה להחיותו

ד'כנפשך' - כנפשו של פועל דאם חסמתו פטור.

אלא: א. נלמד 'קמה קמה' שתי פעמים, אם אינו ענין לאדם במחובר, תנהו ענין לאדם בתלוש

ב. ד'כי תבא בכרם רעך' - מיירי ששכרו לכתף, ואמר רחמנא ליכול.

אין ללמוד ק"ו מאדם שאינו אוכל בתלוש - אוכל במחובר,

דמה לאדם שכן אתה מצווה להחיותו, משא''כ בשור.

ואין ללמוד ק"ו להחיות שור ממה שמצווה על חסימתו ד'וחי אחיך עמך' - ולא שור.

אלא: א. 'רעך רעך', אם אינו ענין לאדם במחובר, תנהו לשור במחובר.

ב. רבינא: אדם בתלוש, ושור במחובר א''צ קרא,

ד'לא תחסם שור בדישו' שהרי כל חיה ילפי שור שור משבת. בהכרח להקיש נחסם לחוסם דאוכל במחובר, וחוסם לנחסם דאוכל בתלוש

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום