בבא מציעא דף צג עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מעשה ברועה שרעה בהמותיו על שפת נהר פפא, החליקה ונפלה אחת למים.

ורבה פטרו- שמה יכל לעשות – ושמר כדרך השומרים.

א"ל אביי: אלא מעתה, נכנס לעיר בזמן שעולים אנשים ה"נ דפטור א"ל הן

ישן מעט בזמן שאנשים יושנים ה"נ דפטור? א"ל: הן

והך דאלו הם אונסין שש"ש פטור עליהן - כגון 'ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב' - היינו בשומרי הלילה שזהו עבודתם

והך דעד מתי שומר שכר חייב לשמור - עד כדי הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה'. - גם שם מדובר בשומרי הלילה ויעקב אמר ללבן ששמר לו אפי' כשומרי הלילה.

והך דרועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר, בא זאב וטרף, ובא ארי ודרס - אין אומדים אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו: אם יכול להציל - חייב, אם לאו - פטור.

שם אין מדובר שעלה בזמן שכולם עולים, אלא בזמן שאין עולים,

והך דפטור אפי' דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב, דכבר תחילתו באונס ששמע קול אריה ועלה,

והיינו דאומדין אותו על שהיה לו לקדם ברועים ובמקלות.

ואפי' ש"ח בגוונא שיכל להביא רועים בחינם חייב,

וש"ש באונסין חייב אפי' לשכור עד כדי דמיהן, ואח''כ יקח מבעה''ב

והטעם שהועיל לו א. שמכיר בכושר הבהמות ב. לטרחא יתירא של קנייתן

ר"ח ורבר"ה לא ס"ל להך דרבה – דלכך נתתי לך כסף - לשמירה יתירה

מעשב בב''א הסבל העביר בע"ח על גשר דנרש, דחפה אחת לחברתה וזרקה למים

ור"פ חייבו - על שהיה לו להעבירם אחד אחד,

שאלו ידעת בבן אומתך שיכול להעביר אחד אחד?

א"ל כבר צווחו לפניך כטענותיך, ולא השגיחו בהם

מעשה באיבו שהפקיד כיתנא בבית רוניא כש"ח. והלך שבו הגנב ולקחה ממנו בכח ולבסוף הוכר הגנב – ור"נ: חייב את הנפקד. שיוציא מהגנב

לא משום שחלק אראב"א: דנגנבה באונס ואח"כ הוכר הגנב, ש"ח רצה נשבע, רצה עושה עמו דין. ש"ש - עושה עמו דין ואינו נשבע.

דשם אנשי השלטון היו שם ואם היה מרים קולו היו באים לעזרתו

זאב אחד - אינו אונס, שני זאבים - אונס.

ר"י: בשעת משלחת זאבים, זאב אחד אונס. שני כלבים אינו אונס.

מר"מ: מרוח אחת - אינו אונס, משתי רוחות - אונס.

הלסטים - הר"ז אונס.

הארי הדוב והנמר והברדלס והנחש - הרי אלו אונס.

אימתי - בזמן שבאו מאליהן, אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים - אינו אונס.

מתה כדרכה - הר"ז אונס, סגפה ומתה - אינו אונס.

עלתה לראשי צוקין ונפלה - הר"ז אונס.

העלה לראשי צוקין ונפלה ומתה - אינו אונס.

והך א. ד'זאב אחד אונס' – היינו בשעת משלחת זאבים וכר"י.

ג. הלסטים הר"ז אונס

- רב: בלסטים מזויין. ואפי' ברועה מזויין אונס, דהליסטים בא אפי' ע"מ למסור הנפש משא"כ הרועה.

אביי לרבא ברועה שאמר לגנב פושע, במקום פלוני כך וכך אנשים וכלבים וקלעים יש עמנו, ואם תבוא לגנוב תמות, - והגיע וגנב,

א"ל רבא דהרי הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים שלא היה לו לספר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום