בבא מציעא דף צה עמוד ב

פרק שמיני

ת"ש: שאלה ושאל בעליה עמה, שכרה ושכר בעליה עמה,

שאלה ושכר בעליה עמה, שכרה ושאל בעליה עמה,

- אף שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה - פטור.

לאו ר''י דשוכר כש''ש דהא תני מילתא דאתי מדרשא, ואילו ש''ח ל''ק

אלא ר''מ היא דשוכר כש''ח דמי ותנא ש''ח וה''ה לש''ש.

ב. כדמחליף רב''א: שוכר כיצד משלם? ר''מ: כש"ש, ר"י: כש"ח.

אלמא סבר: 'בעליו עמו' - אכולה מילתא משמע.

מתיב רבא: שאלה ושאל בעליה עמה, שכרה ושכר בעליה עמה, שכרה ושאל בעליה עמה,

שאלה ושכר בעליה עמה, אף שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה - פטור.

- מיירי באותה מלאכה. ומקום אחר היינו דמרפה הקרקע והולך לפניה.

וקשה והא מדסיפא ע"ג הוי רישא במלאכה אחרת ?

דסיפא: שאלה ואח''כ שאל בעליה, שכרה ואח''כ שכר בעליה עמה, אף שהבעלים חורשין ע"ג ומתה - חייב.

אמרי: רישא וסיפא באותה מלאכה,

רישא קמ"ל דאף שבאותה מלאכה, כיון דהוו בעלים בשעת שאילה - פטור.

וסיפא קמ"ל: דאף שעל גבה, כיון דלא הוו בעלים בשעת שאילה - חייב.

ודחינן א. דאין לומר דגם רישא וגם סיפא רבותא הם ומיירי באותה מלאכה

ב. ד'בעליו אין עמו' היה עמו בשעת שאילה א"צ להיות עמו בשעת שבורה ומתה,

היה עמו בשעת שבורה ומתה - צריך להיות עמו בשעת שאילה.

ומאידך תניא אם בעליו עמו לא ישלם דכיון שיצאה מרשות משאיל שעה אחת בבעלים ומתה - פטור.

אביי ס"ל כרבי יאשיה [דו' מוסיף לשניהם יחד] ומתרץ לקראי כרבי יאשיה:

'בעליו אין עמו שלם ישלם' טעם שאינו בשניהם הא ישנו בחד פטור.

והא ד'אם בעליו עמו לא ישלם' – הא ישנו בחד חייב.

לומר לך: היה עמו בשעת שאילה א''צ להיות עמו בשעת שבורה ומתה,

היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאילה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום