ביצה דף ג עמוד א

פרק ראשון

ג. רב יוסף: גזרה משום פירות הנושרין, שמא יתלוש.

ד. רבי יצחק: גזרה משום משקין שזבו. שמא יסחוט.

אביי הקשה על שניהם, דגזירה לגזירה היא. וענוהו דחדא גזירה

כולם לא אמרו כר"נ: מקושיא דתרנגולת וביצתה. ולא כרבה: דהכנה לא ס"ל.

רב יוסף: לא כרי"צ: ביצה ופירות דאוכל הוא להוציא משקין.

ורי"צ: לא כריו"ס: ביצה ומשקין בלועין, להוציא פירות דגלויין

ואף רי"ו ס"ל: גזרה משום משקין שזבו. מדיישב הסתירה בר"י

שמחד התיר משקין שיצאו מעצמן מפירות דלאכילה,

ומאידך אסר לאכול ביו"ט א' דר"ה ביצה שנולדה,

א. החליף השיטה. במשנה דמשקין,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום