ביצה דף ד עמוד ב

פרק ראשון

רי"ו: עצים שנשרו מהדקל בשבת, אסור להסיקן ביו"ט,

והך דביצה מותר,- שראוייה כבר בשבת ויודעים איסורה,

משא"כ עצים שאינם ראויים היום, ואם תתירם למחר עלולים להתירה בו ביום.

ר''מ: עצים שנשרו מהדקל לתנור ביו"ט,

מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן. ומותר להפך בהן - דרובן היתר

ובאיסור דרבנן מבטלין איסור לכתחילה.

ואפי' דדבר שיש לו מתירין אינו בטל -כשהאיסור נשרף התיר.

לרב: נולדה בזה מותרת בזה, דשני קדושות הן.

ולרב אסי: נולדה בזה אסורה בזה. מספק שמא קדושה אחת

והבדיל מיו"ט לחבירו, שמא שתי קדושות הן,

ר"ז: מסתבר כר"א: דאפי' דידעינן בקביעות החודש, עושים ב' ימים,

אביי: מסתבר כרב: דבראשונה השיאו משואות,

משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין.

ועתה אי בטלו כותים, או שבאו שלוחים נוהגים יום אחד.

עתה שנוהגים ב' ימים, דשלחו מא"י הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם, - אפשר שיגזרו שמד ויבואו לקלקול.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום