חגיגה דף כו עמוד א

פרק שלישי

מן המודיעים ולפנים- נאמנים על כלי חרס לקודש ולא לתרומה,

מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנים.

כיצד? הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מן המודיעים,

הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחין - נאמן, יצא - אינו נאמן.

מודיעים עצמה - קדר יוצא וחבר נכנס - כלפנים,

שניהן נכנסים או יוצאים - כלחוץ, ומתני' דייקא.

תנא: נאמנין א. בכלי חרס דקים -נצרכים מאוד, ב. לקודש -דווקא.

לר"ל: בניטלין ביד אחת, ולרי"ו: אפי' בשתי ידיו.

לר"ל: בריקנים, ולרי"ו: אפי' מלאים, ואפי' סודרו בתוכו.

רבא לרי"ו: משקים עצמן טמאין, וכלגין שטמא שבעה ומשקין טהורין.

הגבאים שנכנסו לבית, וגנבים שהחזירו הכלים -

נאמנים לומר: 'לא נגענו', בקודש, ולא בתרומה,

ובירושלים, נאמנים על הקודש, ובשעת הרגל אף על התרומה.

והך: דגבאין שנכנסו לבית - כולו טמא ואינם נאמנים כלל,

בנכרי עמם, שאין נאמנין לומר נכנסנו ולא נגענו, שמפחדים-

או מאימת נכרי, או מאימת מלכות. ונפק''מ בנכרי שאינו חשוב.

והך: דטמא רק מקום שגנבו,

- משנתינו שנאמנין, כשעשו תשובה, שמחזירים.

היינו אף על כלי חרס גסים, ורק לקודש.

טעם הנאמנות במודיעים וירושלים: שאין כבשונות בירושלים, ונצרך.

ד'ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים' עשאן חברים.

הפותח חביתו והמתחיל בעיסתו ברגל,

ר"י: יגמור -סופו משום תחילתו, וחכמים: לא יגמור.

לאמוראי: לא מניחה לרגל אחר - שכולם משמשו ברגל,

אלא שברגל התורה טיהרה, אבל באמת היא טמאה.

ולברייתא: לחד: יניחנה לרגל אחר כרבנן, ולחד: א"צ להניחה כר"י.

משעבר הרגל היו מעבירים על טהרת העזרה.

עבר ביום ששי - לא העבירו, מפני כבוד השבת,

ר"י: אף לא בחמישי, שאין הכהנים פנויים -שמוציאים הדשן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום