חגיגה דף כה עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. עברו הגיתות.. והביאו לו חבית.. לא יקבלנה..

אבעיא: עבר וקיבלה, מהו שיניחנה לגת הבאה?

ואין לפשוט מדתנן: חבר וע"ה שירשו אביהם ע"ה:

אומר לו, טול חטים שבמקום זה, ואני חיטים שבמקום זה,

אבל לא, אתה חטים ואני שעורים, אתה לח ואני יבש,

ותני: שורף הלח, ולא אמרי' שיניח לגת הבאה,

ודוחים: בדבר שאין לו גת -שכר תמרים, ואינו משתמר עד הרגל.

א. ואם אמר: 'הפרשתי לתוכה רביעית קדש' - נאמן.

תנן התם: בודקין לעושי פסח, ואין בודקין לתרומה.

והיינו שמנפח בית הפרס והולך, או שנידש ברגל וטהר,

ורק לעושי פסח - שלא העמידו דבריהן במקום כרת.

בדק לפסחו, לעולא: מותר בתרומה, רבר"ה: אסור בתרומה.

ההוא סבא: משנתינו כעולא: הפרשתי רביעית קדש נאמן,

מיגו דקודש, נאמן לתרומה - כך מיגו דפסח, נאמן לתרומה.

ב. כדי יין ושמן המדומעות, נאמנים.. בשעת הגיתות..

ובמטהר טבלו ליטול ממנו נסכים, לכן נאמן גם על הקנקן במיגו,

אבל במדומעות לתרומה אין נאמנין על הקנקן אף בשעת הגיתות,

משא"כ בקודש אף כל השנה, נאמן על מלא במיגו, ולא על ריק.

ג. וקודם לגיתות שבעים יום.

אביי: ש"מ על האריס להכין הקנקנים מזמן זה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חגיגה · הדף היומי היום