גיטין דף ל עמוד א

פרק שלישי

רבא: ודאי בעי לן: כשמשוו ב"ד שליח, בפניו או לא.

הדר פשטה: בין בפניו בין שלא בפניו. וכן שלחו מתם.

שמואל: לא נקרא שבא.

ר"יו: מי הביא תרקבא דינרים? ולא התפייסה.

רב יוסף: וכי צריך להביא תרקב דינרים, הא פייסה!

הא כמ"ד: יש אונס בגיטין, הא כמ"ד: אין אונס בגיטין.

המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להפריש עליהן מחלקן

- מפריש בחזקת שהן קיימין,

ולא חושש שמת הכהן או הלוי, או העשיר העני.

מתו - צריך ליטול רשות מן היורשים.

אם הלוון בפני ב"ד - אינו צריך ליטול רשות מן היורשין.

א. רב: במכרי כהונה ולויה; ולא אמרו כמוהו דבמכירי לא תני]

ב. שמואל: במזכה ע"י אחרים; ולא אמרו כשמואל: דבמזכה לא תני

ג. עולא: כר' יוסי דעשו את שאינו זוכה כזוכה. ולא אמרו כעולא - שהוא יחיד

מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין,

פוסק עמהם כשער הזול - קמ"ל אף שלא פסק, כמי שפסק.

ואין בו משום רבית - דבשאין לו לא נותן, גם ביש לו אין רבית

ואין שביעית משמטתו - דלא קרינא ביה לא יגוש.

ואם בא לחזור אינו חוזר - רק בעה"ב בכהן,

אבל כהן בבעה"ב, בא לחזור חוזר,

דנתן מעות ולא משך הימנו פירות - יכול לחזור בו.

נתייאשו הבעלים - אין מפריש על האבוד

קמ''ל: אפי' דאקון עדיין נחשב ייאוש,

המלוה מעות לכהן, לוי בב"ד, ומתו מפריש עליהן בחזקת אותו השבט

ואת העני בב"ד ומת - ראב"י: מפריש עליו בחזקת עניי ישראל,

ר' אחי: בחזקת עניי עולם.

נפק"מ: עניי כותיים.

העשיר העני - אין מפריש עליו, וזכה הלה במה שבידו.

ורבנן: עשו תקנה למיתה דשכיח, ולא לעשירות שלא שכיח

ר"פ: זהו שאומרים: חברך מת - אשר, התעשר - לא תאשר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום