גיטין דף צ עמוד א

פרק תשיעי

לא יגרש אדם את אשתו

בית שמאי: אלא אם מצא בה דבר ערוה, דכי מצא בה ערות דבר;

ובית הלל: אפילו הקדיחה תבשילו, שנא': כי מצא בה ערות דבר;

ר"ע: אף מצא אחרת נאה הימנה, דוהיה אם לא תמצא חן בעיניו.

ב"ה לב''ש: דבר, א"ל ב"ש: 'ערות'

ב"ה: אם נאמר ערות ולא נאמר דבר, הוו''א לא תצא משום דבר

אם נאמר דבר ולא 'ערות', הוו''א משום ערוה לא תנשא לאחר,

ב"ש: מה 'דבר' כאן, בשני עדים אף להלן 'על פי שני עדים יקום דבר'

וב"ה: מי כתיב ערוה בדבר? וב"ש: מי כתיב או ערוה או דבר?

וב"ה: לכך כתיב 'ערות דבר', דמשמע כך ומשמע כך.

וחלקו בדר"ל: כי משמש בד' לשונות: אי, דלמא, אלא, דהא;

ב"ש: כי מצא בה ערות דבר - דהא מצא בה ערות דבר,

ור"ע: כי מצא בה ערות דבר - א"נ מצא בה ערות דבר.

ר"פ לרבא: לא מצא בה לא ערוה ולא דבר, מהו?

א"ל: רק באונס גילתה תורה 'לא יוכל לשלחה כל ימיו'

- כל ימיו בעמוד והחזיר, אבל כאן מה שעשה עשה.

רבא: אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו,

קרי עליה: 'אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך'.

תניא מר"מ: כשם שהדעות במאכל, כך דעות בנשים;

יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו,

וזו מדת פפוס בן יהודה, שהיה נועל בפני אשתו ויוצא;

ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו,

וזו מדת כל אדם, שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום