כתובות דף סה עמוד ב

פרק שישי

התנא היה גר במקום הרים דלא סגי בפחות מג' מנעלים, ואגב אורחיה קמ"ל שמביאם במועד שתהא לה שמחה בהם.

ת"ר: מותר מזונות לבעל, מותר בלאות לאשה.

מותר בלאות לאשה שמתכסה בהן בימי נדתה, שלא תתגנה על בעלה.

אביי: מותר בלאות אלמנה ליורשיו, שלא תתגני בפניו משא"כ באלמנה.

נותן לה מעה כסף וכו'. אוכלת ר"מ: ממש, ר"א: תשמיש.

אוכלת עמו לילי שבת- למ"ד אכילה, היינו דקתני אוכלת,

ולמ"ד תשמיש לשון נקיה: 'אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און'.

והך דרשב"ג: אוכלת בלילי שבת ושבת, למ"ד אכילה היינו דתני ושבת,

ולמ"ד תשמיש אף דישראל קדושים, ואין משמשין מטותיהן ביום,

- כרבא: דבבית אפל מותר.

דרש ר"ע בפתח בית הנשיא: אף שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים.- עד בן שש כדר"א: קטן בן שש יוצא בעירוב אמו.

מדתני: מניקה פוחתין לה ממעש"י ומוסיפין על מזונותיה,

והיינו: משום דבעי למיכל בהדה.

ודחי' דאפשר משום דחולה, ותני מניקה שסתם מניקות חולות הן

ריב"ל: מוסיפין לה יין, שהיין יפה לחלב.

פרק שישי - מציאת האשה

מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה,

וירושתה - הוא אוכל פירות בחייה, בושתה ופגמה שלה;

ריב"ב: בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו אחד,

ובזמן שבגלוי - לו שני חלקים ולה אחד;

שלו ינתן מיד, ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.

ואף דכבר תנינא: האב זכאי בבתו בקידושיה - בכסף, בשטר, ובביאה, זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, מקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה.

נישאת, יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה,

דקמ"ל בושתה ופגמה לפלוגתת ריב"ב ורבנן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום