כתובות דף סד עמוד ב

פרק חמישי

לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורין.

רבי יוסי: לא פסק לה שעורין ר' ישמעאל: שהיה סמוך לאדום.

ונותן לה חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה,

ואם אין לו - פוסק לעומתן פירות ממקום אחר;

ונותן לה מטה מפץ ומחצלת, ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד, וכלים של נ' זוז משנה לשנה.

ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים,

אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים,

והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה, והשחקים שלה.

נותן לה מעה כסף לצורכה.

ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת.

ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה - מעשה ידיה שלה.

משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל,

או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל.

ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה.

בד"א - בעני שבישראל, אבל במכובד הכל לפי כבודו.

דתנן: וכמה שיעורו של ערוב תחומין,

ר"מ: מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד, מזונו לחול ולא לשבת,

ר"י: לשבת ולא לחול; וזה וזה מתכוונין להקל;

ריב"ב: ככר הלקוח בפונדיון מארבע סאין לסלע;

ר"ש: שתי ידות לככר משלש ככרות לקב, שני שלישים של ככר העשויה משלישית רב קמח]

חציה לבית המנוגע, וחצי חציה לפסול את הגוייה, וחצי חצי חציה לקבל טומאת אוכלין;

אי ריב"ב ח' הן! ואי ר"ש י"ח הן!

א. לעולם ריב"ב אלא דצא מהן שליש [4] לחנווני בשכרו ה"נ כאן

והך דיוצא י"ב משום דאוכלת עמו ליל שבת ס"ה הוא י"ד כ מתני

ודחי' דהניחא למ"ד אכילה ממש אבל למ"ד אכילה תשמיש מא"ל, ועוד דהא זה יוצא י"ג,

ב. אלא כר"ח וצא מהן מחצה לחנווני, ה"נ חצי ע"ז ועוד ח' ס"ה ט"ז

ולר'ח דנותנים שליש לחנווני -רק במקום שנותנים לו גם העצים

ודחי' דא"ה אכתי ט"ז ואנן מתני' י"ד,

ג. אלא כר"ח: דארבע סעודות חייב אדם לאכול בשבת?

וא"כ אף כרבנן, דל חד לאורחים המזדמנים והוו י"ב, ועוד ג', ועוד א'

ומדאייתי' להכי אף כר"ש [יח] לרבנן דל ג' לאורחים [והוו ט"ו]

ואי כר"ח ד' סעודות בשבת - דל ב' לארחי ופרחי. [והוו ט"ז]

ה"ק: לא פסק שעורים כפלים בחטין,

אלא רי"ש שהיה סמוך לאדום, מפני ששעורין אדומיות רעות הן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום