כתובות דף ו עמוד ב

פרק ראשון

א. הגיע זמנה לראות ונשאת ב"ש: נותנין לה לילה ראשון,

ב"ה: עד מוצ"ש ד' לילות, ולכאורה: כשלא בעל עדיין [לגמרי]!

ודחה: כשבעל, והחידוש [ב'עד מוצ"ש']: שמותר לבעול בליל שבת -

אף שעדיין הפירצה דחוקה [ופעמים שחובל, אבל כשלא בעל כלל אסור].

ב. חתן פטור מקרי"ש עד מוצ"ש, אם לא עשה מעשה.

ולכאורה: משום דטריד לבעול [אף בליל שבת]!

ודחה אביי: טריד שלא בעל, הקשה רבא: טירדא דרשות חייב!

אלא לרבא תנאי היא, דחד: 'לא עשה מעשה.. פטור אף בשלישי,

ואידך: שלישי - חייב.

כהני תנאי: לא יבעול הבתולה בתחלה בשבת, וחכמים מתירין.

לרבה: חכמים ס"ל כר"ש - 'דבר שאין מתכוין מותר'.

ואינו פסיק רישא: שרובם בקיאין בהטיה, וה'טירדא': לשאינו בקי.

ותועלת השושבינין והמפה: שמא יראה דם, ויאבד אותו.

מ'מפיס מורסא בשבת לעשות פה חייב, להוציא ליחה פטור!

- שם הדם 'פקיד ועקיר', כאן 'פקיד ולא עקיר' [ומתכוין לדם].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום