כתובות דף ז עמוד א

פרק ראשון

ר"א התיר: לבעול בשבת, אף שלא כתבו כתובה: אתפסוה מטלטלין.

ר"ז התיר [או הוא עצמו]: לבעול בשבת.

ר"י התיר: ביו"ט - ר' פפי מרבא: אף בשבת יתיר, ומעשה כך היה,

ר' פפא מרבא: בשבת יאסור -

וביו"ט שהתיר - מתוך שהותרה חבורה לצורך הותרה לא לצורך,

אבל מוגמר אסור - 'אך אשר יאכל לכל נפש'- שוה לכל נפש.

וצבי שמותר לשוחטו - צורך לכל נפש הוא [למזון, אם יזדמן להם].

מרי"ו 'הוראה לאסור': לבעול בשבת. והלכה: מותר לבעול בתחלה בשבת.

מר"ה: אחת בתולה ואחת אלמנה - טעונה ברכה.

ואידך דר"ה: אלמנה - א"צ ברכה והיינו ז', אלא יום א' עכ"פ - מבועז!

תירץ: בבחור ואלמנה - שבעה, באלמון ואלמנה - יום אחד.

ויקשה: דשקדו חכמים.. שיהא שמח עם האלמנה ג' ימים!

'שמחה לא כברכה' אלא, א. באלמון - א' לברכה וג' לשמחה,

ב. בבחור - ז' לברכה וג' לשמחה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום