כתובות דף ע עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ואף שאין קונם מפקיע השיעבוד [ג]

א. נעשה כאומר לה צאי מעשה ידייך למזונתיך.

[ולאו בתורת 'מתוך' דא"ה בכל קונם שאני עושה לפיך נימא 'מתוך']

ופרנס דמספקת לדברים גדולים ולא לדברים קטנים שרגילה בבית אביה, עד עתה נתגלגלה עם בעלה אבל מעתה יחסר לה,

עד ל' יום – לא שומעים אנשים מכך ולא זילא בה מילתא,

ב. הדירה כשהיא ארוסה [וחל קודם השיעבוד].

וחייב במזונות דהגיע זמן ולא נשאו דאוכלות משלו ואוכלות בתרומה.

ועד שלשים יום- שליח פרנס עושה שליחותו, יותר לא,

ג. הדירה ארוסה ונישאת. וסברה שיכולה לקבל ורואה עכשיו שלא

ודחי': דה'מ דווקא לענין מומים משא"כ לענין מזונות.

א. עד שלשים יום - יעמיד פרנס.

ולא נקרא שלוחו דמיירי באומר 'כל הזן אינו מפסיד'.

ואף דבגט תנן: כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו, יכתבו ויתנו,

- דוקא שם דאמר יכתוב [לשון צוואה] משא"כ כאן דאמר 'הזן',

ורק בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד, למעט שאר איסורי שבת.

גופא: המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל, הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו, הוא נותן לו ובא ונוטל מזה;

[והיינו לא רק כל הזן אינו מפסיד דלעלמא קאמר, ואף אם אמר לחנווני עצמו וכו']

ביתו לבנות, וגדירו לגדור, ושדהו לקצור, הולך אצל פועלין הרגילין אצלו ואומר להן איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו, הן עושין עמו ובאין ונוטלים שכרן מזה;

היו מהלכין בדרך ואין עמו מה יאכל, נותן לאחר לשום מתנה, והלה נוטל ואוכל ומותר, ואם אין שם אחר - מניח על גבי הסלע או על גבי הגדר ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ, והלה נוטל ואוכל ומותר,

ורבי יוסי: אוסר. גזירה מעשה דבית חורון [שהקדיש לשמים]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום