כתובות דף עב עמוד א

פרק שביעי

לבית המשתה -כנועל בפניה, שמונע שמחתה, ולכך יוציא,

ולבית האבל -כנועל בפניה שכשתמות אין שיספידוה [שיקברוה]

ר"מ: 'והחי יתן אל לבו'- דברים של מיתה,

- המספיד יספידוהו הקובר יקברוהו, המרים קולו ירימו אחריו, המלווה ילווהו, הנושא ישאוהו.

דבר אחר כריא"ש: משום בני אדם פרוצין שמצויין שם.

ר"א: דווקא באיתחזק, אבל לא איתחזק – לא.

ואם אמר לה ע"מ שתאמרי. ואינה יכולה לומר כריא"ש: דברי קלון.

• שמואל: היינו שביקש שתפעל שלא תתעבר,

במתניתא תנא: שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה.

לשמואל:- מובן, ולרי"ו: מפני שנראית כשוטה.

נפה וכברה וריחים ותנור, יוציא ויתן כתובה, שמשיאה שם רע בשכינותיה. ותנ"ה.

וכן היא שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל ושלא תארוג בגדים נאים לבניו תצא שלא בכתובה, מפני שמשיאתו שם רע בשכיניו.

ואלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת משה ויהודית.

ואיזו היא דת משה? מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נדה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת.

יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם.

אבא שאול: אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון: אף הקולנית.

קולנית- כשהיא מדברת בתוך ביתה ושכיניה שומעין קולה.

שאמרה לו פלוני כהן תיקן לי את הכרי, ושאלו ונמצא ששיקרה,

א. דא"ל פלוני חכם טיהר לי את הדם, ושאלו ונמצא ששיקרה,

ב. ר"י: הוחזקה נדה בשכינותיה, בעלה לוקה עליה משום נדה.

דא"ל פלוני גבל תיקן לי את העיסה, ושאלו ונמצא ששיקרה.

א. דבעון נדרים בנים מתים, 'אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' וחיבל מעשה ידיך,- זה בניו ובנותיו.

ב. ר"נ: 'לשוא הכיתי את בניכם', - על עסקי שוא.

ג. ר"מ: היודע באשתו שנודרת ואינה מקיימת יחזור ויקניטנה, כדי שתדור בפניו ויפר לה, אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה.

ד. ר"י: היודע באשתו שאינה קוצה לו חלה יחזור ויפריש אחריה אמרו לו: אין אדם דר עם נחש בכפיפה.

מאן דמתני אחלה כ"ש אנדרים דלא שכיח,

מאן דמתני אנדרים אבל הא פעמים דמקרי ואכיל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום