כתובות דף עד עמוד א

פרק שביעי

והקשה אחיינו ראבדר"א: חליצה מוטעת – כשירה

ר"ל: כל שאומר לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה;

רי"ו: אני שונה עד שיתכוונו שניהם [ואם אחד מהם לא התכוון פסולה] ואת אמרת חליצתה כשרה,

אלא: כל שאומר לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז;

משמע דאי עשה מעשה מחל על התנאי,

א"כ מדוע כאן א"צ גט הלא מחל לתנאו?

וענוהו דכל תנאי דילפי' מבני גד בעי' שיוכל לקיים ע"י שליח [ובחליצה שא"א לשליח אין תוקף לתנאי]

והך דביאה אף שא"א ע"י שליח, מועיל דהוקשו הוויות להדדי,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום