לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

מגילה דף כה עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אלו נקראין ומתרגמין:

מעשה בראשית - ולא שיבואו לשאול מה לפנים ומה לאחור.

מעשה לוט ובנותיו - ולא לחוש לכבוד אברהם.

מעשה תמר ויהודה - ולא לחוש לכבוד יהודה, דשבחו שהודה.

מעשה עגל הראשון - ולא לחוש לכבוד ישראל, דהו"ל כפרה.

ברכות קללות - ולא לחוש שיבואו לעבוד מאהבה ויראה של זה

אזהרות ועונשין- ולא לחוש שהציבור יפחדו.

מעשה אמנון ותמר, ומעשה אבשלום - ולא לחוש לכבוד דוד.

מעשה פילגש בגבעה - ולא לחוש לכבוד בנימין.

'הודע את ירושלים את תועבותיה' - לאפוקי מר"א דתניא: שאחד קרא בזה לפניו, וא"ל: שיבדוק בתועבות אמו, ומצאו בו שמץ פסול.

אלו נקראין ולא מתרגמין:

מעשה ראובן - כרחב"ג שאמר למתורגמן: שיתרגם רק אחרון ויהיו..

מעשה עגל השני – מ'ויאמר משה' עד 'וירא משה', שמא יטעו ע"ה

כרשב"א: פקרו המינים- 'ואשליכהו באש ויצא העגל הזה' וחשבו מעצמו.

ברכת כהנים - שכתוב 'ישא ה' פניו', ויאמרו נושא פנים, ול"י שראויים

מעשה דוד ואמנון - באמנון בן דוד, והך דמתרגם באמנון סתם.

המקראות הכתובין לגנאי קורין לשבח:

ישגלנה - ישכבנה, בעפולים - בטחורים, חריונים - דביונים.חוריהם.. מימי שיניהם - צואתם.. רגליהם, למחראות - למוצאות.

◦ ריב"ק: למחראות, שהוא גנאי לעבודה זרה.

◦ ר"נ: כל ליצנות אסורה, חוץ מדע''ז שמותרת ב' קראי.

◦ ר"א: מותר לומר לעכו"ם שיקח ע"ז ויניחה בשת שלו.

◦ ר"א: מי שעליו שמועות רעות תדיר מותר לבזותו בנואף ובאמו.

ושמועות טובות מותר לשבחו, וינוחו ברכות על ראשו.

הדרן עלך פרק שלישי

פרק רביעי - בני העיר

בני העיר שמכרו רחובה של עיר - לוקחים בדמיו ביהכ"נ,

בית הכנסת - לוקחים תיבה, תיבה - לוקחים מטפחות,

מטפחות - לוקחים ספרים, ספרים - לוקחים תורה.

אבל תורה - לא יקחו ספרים, ספרים - לא יקחו מטפחות, מטפחות - לא יקחו תיבה, תיבה - לא יקחו ביהכ"נ,

בית הכנסת - לא יקחו את הרחוב, וכן במותריהן.

א. רחובה של עיר.

המשנה רמב"י: הרחוב קדוש, שמתפללים בו בתעניות.

אבל חכ"א: אין בו קדושה, דאקראי בעלמא.

א. מכרו בית הכנסת וכו'.

ריו"נ: דווקא בכפרים, אבל בכרכים אינם יכולים למוכרו שהכל בעליהם

א. ר"א: מתא מחסיא שבאים רבים- על דעתי, ואם ארצה אמכור.

ב. והך דר"א: קנה ביהכנ"ס בירושלים דכרך- היה קטן, והם בעליו.

ויקשה: ד'אחוזתכם' מטמא בנגעים ולא ירושלים, ר"י: רק ביהמ''ק לא,

אבל ביהכנ"ס כן דהוה אחוזתכם אע"פ דכרך היא,

ומתרצים: תני מקום מקודש שגם ביהכנ"ס לא נטמא.

ונחלקו: דלר"י: ירושלים נתחלקה לשבטים ולרבנן: לא.

וכהני תנאי: דהך שבחלק יהודה - הר הבית, לשכות ועזרות,

ובחלק בנימין - אולם והיכל ובית קדשי הקדשים, ומזבח ברצועת יהודה, ובנימין מצטער לבולעה, לפיכך זכה ונעשה אושפיזין לשכינה – נתחלקה.

והך: דאין משכירים בתים בירושלים, שאינן שלהם – לא נתחלקה.

לפיכך המארחים לוקחים בכח את עורות הקדשים,

- אביי: ש"מ דרך ארץ להניח קנקן ועורות בשכר לינתו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מגילה · הדף היומי היום