מגילה דף כו עמוד ב
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רבא: דווקא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר,
אבל אם כן - אפילו לשתות בכסף שכר ולשטוח שם פירות מותר.
ר"א לרבינא: התיר לזרוע בחורבת ביהכנ''ס, אם יקנה מהם כנ"ל.
◦ ר"פ ורהבר"י: אסרו לסתור ביהכנ"ס כדי לבנות מהלבנים ביהכנ"ס חדש,
שחוששים לפשיעה כר"ח: אפי' בכה"ג.
◦ רבא: להחליף ביהכ"נ ולמכור מותר, להשכיר ולמשכן אסור,
וכן לבנים ישנים דביהכנ''ס שרק להלוותם לא דבקדושתו עומד.
ר"א ורבינא: מתנה לחד: אסור, שבמה יפקע,
ולחד: מותר, שנותן רק כי היה לו הנאה, והוי כמכר.
לבנים חדשים מותר, דהזמנה כזו לאו מילתא לכו"ע, דלא ראוי כך, וכטווה למת.
תשמישי מצוה נזרקין: סוכה, לולב, שופר, ציצית.
תשמישי קדושה נגנזין: שקי סת"ם, ורצועות תפילין.
בימה תשמיש קדושה ולא תשמיש תשמיש, שפעמים מניחין עליה ס"ת.
יריעות הארון תשמיש קדושה, שפעמים כופלים אותו תחת ס"ת.
ארון שנתקלקל מותר לעשותו קטן יותר, ולא בימה שמוריד
יריעות ארון שבלו מותר לעשותם לס"ת, ולא לחומשים כנ"ל
מטפחות ספרים שבלו, עושין אותן תכריכין למת מצוה.
ס"ת שבלה גונזין אצל ת"ח, אפילו שונה הלכות, ובכלי חרס.
◦ רבא: ביהכנ"ס שפתוח לחדר המת, א"א לחצוץ בארון הקודש, אע"פ שכלי עץ העשוי לנחת חוצץ, כיון שהיה מיטלטל מלא וריקן עם הס"ת בתוכו.
רב פפי מרבא: מביהכנ"ס לביהמ"ד מותר, ולהיפך אסור.
רב פפא מרבא: מביהמ"ד לביהכנ"ס מותר, ולהיפך אסור.
ר"א: מסתבר כרב פפי: דריב"ל אמר כן, ופירש: 'וישרף את בית ה' ביהמ"ק
ואת כל בית גדול' מקום שמגדלין בו תורה, ולרי"ו: תפילה.
א. אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו'.
איבעיא: למכור ס"ת ישן ליקח בו חדש? שאין לו עלויי אחרינא [ה]
א. אין להוכיח: דמכרו תורה לא יקחו ספרים, הא תורה מותר - דאפשר ה"מ בדיעבד
ב. ואין להוכיח: דגוללין ס"ת במטפחות חומשים, הא בס"ת לא
- דמסיפא: דלא חומשים במטפחות ס"ת, הא תורה מותר.
ג. ואין להוכיח: דמניחין ס"ת על ס"ת וס"ת על חומשים וחומשים על נ"ך,
ולא להיפך: דשאני הנחה שא"א אפשר, מדשרי לכרוך דף על חבירו.
ד. ואין להוכיח: מרשב''ג: דלא ימכור ס"ת ישן ליקח חדש
דמשום פשיעה, והאיבעיא כשכתוב ורק מחוסר דמים.
ה. ואין להוכיח: מר''מ: דאין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה
דשאני תלמוד שמביא למעשה, ואשה 'לא תהו בראה'.
ת"ר: לא ימכור ס"ת אפי' יש לו אחר, ואינו רואה סימן ברכה.
א. וכן במותריהן.
רבא: דוקא מכרו והותירו, אבל גבו והותירו מותר שלא קדש
ואפי' מכרו, דוקא בלא התנו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר
אבל א"כ אפי' לדוכסוסיא פרש העיר מותר.
◦ מר"מ: בני עיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנים,
וכשחוזרים מפרנסים בה עניי עירם,
אבל ביחיד - תנתן לעניי אותה עיר.
◦ רב הונא: גזר תענית, נכנסו אליו רחב''ח ובני עירו וחייבם בצדקה, וכשרצו לחזור-
א"ל ר"ה: שכשיש ת"ח המתעסק בצרכי ציבור תינתן לו.
ר"מ: אין מוכרים של רבים ליחיד, שמורידין אותו מקדושתו.
אמרו לו: אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה.
ור"מ: מעיר גדולה לקטנה יש קדושה אבל בפחות מי' לא.
ורבנן: א"כ גם מרבים לפחות מרבים, נחוש ד'ברב עם הדרת מלך'.
לר"מ: מוכרים בית הכנסת רק על תנאי שאם ירצו יחזירוהו.
וחכ"א: מוכרים אותו ממכר עולם, חוץ מלארבעה דברים: למרחץ, בורסקי, טבילה ובית המים מי רגלים
ר"י: מוכרים לשם חצר, והלוקח מה שירצה יעשה.
א. רי"ו: לר"מ אין בו ריבית כר"י שצד אחד בריבית מותר,
דנושה בחבירו ועשה לו שדהו מכר ומוכר אוכל פירות - מותר,
לוקח אוכל פירות – אסור, ר"י: מותר.
ב. רבא: לכו"ע צד אחד אסור, ונחלקו ברבית ע"מ להחזיר.
ר"י: מוכרים לשם חצר, והלוקח מה שירצה יעשה.
שמואל: מותר לאדם להשתין מים בד' אמות של תפלה אחר כך
רב יוסף: פשיטא דר"י לוקח מה שירצה יעשה ואפי' לרבנן לא קבוע.
ר"נ לתנא: המתפלל ישהה ד"א וישתין, ששפתותיו מרחשות.
והמשתין ישהה ד"א ומתפלל, משום נצוצות.
שאלום לתנאים ואמוראים במה האריכו ימים
א. לרבי זכאי: וא"ל: מימי לא השתנתי בד"א של תפלה, ולא כניתי שם לחבירי, ולא ביטלתי קידוש היום, ואמי מכרה כיפה שבראשה להביא לי קידוש, וזכתה לג' מאות חביות יין, והוא לג' אלפים.
ר"ה חגר בגמי, ואמר לרב שמשכן חגורתו ליין קידוש, ובירכו: יהי רצון שיסתמוך בשיראים, וכן היה בחתונת בנו, והקפיד שלא אמר וכן למר.
ב. לר"א בן שמוע: לא עשיתי קפנדריא לביהכ"נ, ולא פסעתי על ראשי עם קדוש, ולא נשאתי כפי בלא ברכה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מגילה · הדף היומי היום