נזיר דף ב עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אלא: טעם ידות, הואיל ונלמד מדרש, חביבין ליה.

ומתחיל בעיקר קרבן וכשמפרש ידו ברישא

א. האומר אהא - הרי זה נזיר.

שמואל: מיירי שהיה נזיר עובר לפניו,

ואין להוכיח: דידים שאין מוכיחות לא הוין ידים דמיירי בזמן שעבר לפניו. אבל בלא עובר לפניו שמא אהא בתענית אמר.

ולא חיישי: שמא לפוטרו מקרבנותיו, דמיירי שאמר בליבו, וקמ"ל דא"צ פיו ולבו שווין.

ב. אהא נאה - נזיר.

ושמא אנאה לפניו במצות! כדתניא: 'זה אלי ואנוהו' - אנאה לפניו במצות, אעשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, ציצית נאה, אכתוב לפניו ספר תורה נאה ואכרכנו בשיראין נאים!

אמר שמואל: שתפוס בשערו ואמר אנאה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום