נזיר דף ג עמוד א

פרק ראשון

נזיר נקרא חוטא- בנזיר טמא, איידי דבעי מיסתר: והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו, שמא יעבור על נזירותו,

הריני כזה: שמואל: כגון שהיה נזיר עובר לפניו.

ויקשה מנין: שסלסול בשיער כאמת רבי לאחד: עד מתי אתה מסלסל בשערך! אימא: תורה, דסלסלה ותרוממך!

- שמואל: מדובר שתפוס בשערו.

מנין: כילכול שער הוא כדתנן: סיד לר"י: כדי לסוד כילכול, ורב: צדעי הראש. אולי לזון כויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו

שמואל: ה''נ שתפוס בשערו.

שילוח ריבוי הוא? ד'שלחיך פרדס רמונים.

אולי: 'קדוש יהיה גדל פרע', וגבי כהן הדיוט: 'ופרע לא ישלחו'.

ב. 'שולח מים' גם ריבוי הוא, שכשמשקין, גדלים הפירות.

ר"ל: ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו,

אצל נבוכדנצר דעד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום