נזיר דף לד עמוד א

פרק שישי

לא כר"ט דכיון דבשעה שנזר לא ידע אי פלוני הוא, לא חלה נזירות דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה

אלא כר"י: דהריני נזיר ע"מ שבכרי הזה מאה כור, ונגנב או אבד, ר''י: מתיר

ר"ש: אוסר, דאילו לא נגנב שמא היה בזה מאה כור והוי נזיר, השתא נמי נזיר, וה"נ אילו היה מתברר שזה פלוני הוי נזיר.

ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה, שאינו חיה, שזה בהמה, שאי''ז בהמה, שזה חיה ובהמה, שאי"ז לא חיה ולא בהמה,

הריני נזיר שאחד מכם נזיר, שאין אחד מכם נזיר, שכולכם נזירין

- הרי כולן נזירין.

תשעה נזירין- שהיו תשעה אנשים וכ'א התפיס בקודמים לו

תשע נזיריות - ר''ש: שאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי.

פרק שישי - שלושה מינין

שלשה מינין אסורין בנזיר: הטומאה, והתגלחת, והיוצא מן הגפן.

וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה.

ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום