נזיר דף לב עמוד א

פרק חמישי

דתניא: מי שנדר ועבר על נזירותו, אין נזקקין לו אא"כ מונה בהן איסור כימים שנהג בהם היתר, ולריו"ס דיו ל' יום

אי רבנן: קשיא נזירות מועטת! אי ר' יוסי, קשיא נזירות מרובה!

א. כר' יוסי: כאן בנזירות מרובה, כאן בנזירות מועטת.

ב. כרבנן: לא תימא משעה שנזר, אלא אימא כמשעה שנזר.

רי''ר: מהא דלב"ש: אף שהקדש בטעות הוי הקדש,

כשנתברר דלא טוב נזר - תצא ותרעה בעדר,

נשמע לב''ה: דאף שתמורה בטעות הוי תמורה,

אבל כשנעקר עיקר הקדש -נעקרה התמורה.

ר''נ: טעותו ולא כוונתו, ר"ח ורבר"ה: טעותו וכ"ש כוונתו.

רבא לר"נ: לשיטתך דרק בטעות מתקדש,

מה שאמרו ב"ש לב"ה: אי אתם מודים שאילו קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולי''א עשירי, ששלשתן מקודשין?

ושתקו ב"ה ולא ענו:- דמה למעשר שכן אינו קדוש בכוונה.

וא''א ללמוד ק''ו למעשר שאין קדוש בכוונה קדוש בטעות,

כ"ש הקדש שקדוש בכוונה

ולא היא: - דהקדש בדעת בעליו תלוי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום