נזיר דף מח עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

'לאביו ולאמו' הוא דלא מיטמא, אבל מיטמא הוא למת מצוה.

עד שלא יאמר, יש לי בדין:

מה כללות האמורות בכ"ג - לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה,

אף כללות האמורות בנזיר - לאביו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה.

או כלך לדרך זו:

מה כללות האמורות בכהן הדיוט מיטמא לאביו, אף כללות האמורות בנזיר מיטמא לאביו ת"ל: לאביו ולאמו לא יטמא, הא למת מצוה מיטמא.

אלא, 'לאביו' - לומר שאין מיטמא לאביו.

'לאחיו' - אינו מיטמא, הא למת מצוה מיטמא.

'ולאמו' - לגזרה שוה לכדרבי.

'ולאחותו' הרי שהלך לשחוט את פסחו ולמול את בנו, ושמע שמת לו מת לאחותו לא יטמא אבל למת מצווה יטמא.

ר"ע: 'נפשות' - אלו הרחוקין,

'מת' - אלו הקרובין,

'לאביו ולאמו' - אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה,

'לאחיו' - כ"ג נזיר, לאחיו אינו מיטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה,

'לאחותו' - כדתניא: הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו וכו'.

ולר"ע: גז"ש דרבי- כיון דאמר: דאם היה כ"ג ונזיר לאחיו אינו מיטמא,

אבל למת מצווה מיטמא מ"ל כ"ג לבד

לרי'ש: כה"ג נזיר - כיון שהתירה התורה לאו אצל מת מצווה,

מ"ל לאו אחד מה לי תרי לאווין

'אחותו' דהתירה התורה לא רק לאו דכהן ונזיר אלא אף מילה ופסח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום