נזיר דף נ עמוד א

פרק שביעי

א''ר יוסי: יאמרו: מאיר שכב, יהודה כעס, יוסי שתק, תורה מה תהא עליה?

א. א"ר יוסי: צריכא למת שאין עליו כזית בשר ועדיין יקשה: על אבר מגלח כ"ש על כולו

ב. אלא כרי"ו: צריכא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין.

ג. רבא: צריכא לרוב בניינו ולרוב מניינו שאין בהן רובע עצמות.

נצל? בשר המת שקרש ומוהל שהרתיח.

ה"ד אי לא ידעינן דשלו הוא, כי קרש מאי הוי? ואי ידעי' דשלו אף שלא קרש

- רי"ר: בסתם, אי קרש - מוהל הוא, לא קרש - שמא כיחו וניעו הוא.

אי גמירי נצל שבא מאדם, אבל שבא מבהמה לא, או"ד ל"ש.

הניחא למ"ד: טומאה חמורה עד לגר, וטומאה קלה עד לכלב - שפיר,

אלא למ"ד: טומאה חמורה עד לכלב, מאי איכא למימר?

ת"ש: המחוהו באור - טמא, בחמה - טהור. ואי ס"ד עד לכלב, גם בחמה! מתי ממחי ליה? אחר דאסרוח, בחמה - כיון שהסריח נהיה עפר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום