נזיר דף מח עמוד א

פרק שביעי

חלקו במתני' בכה"ג נזיר, שהלכו ביחד, אבל חד חד לחודייה בר טומאה הן

בכהן: 'על כל נפשות מת לא יבא' לאביו לא אבל מיטמא למת מצווה

[ומיירי בקרובים ולא ברחוקים דק'ו מכהן הדיוט דאסור]

'ולאמו' -לגז"ש לכדרבי. דגבי נזיר במותם אינו מיטמא,

אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם. ומגז"ש דמפונה.

בנזיר: 'כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא - שומע אני אף נפש בהמה כמכה נפש בהמה, ת"ל: 'על נפש מת לא יבא', בנפש אדם הכתוב מדבר.

• ר"יש א"צ: ד'לא יבא' בנפשות המטמאות בביאה הכתוב מדבר, לאביו ולאמו לא

אבל מיטמא הוא למת מצוה דמה כ"ג שקדושתו קדושת עולם - מיטמא למת מצוה, כ"ש נזיר שאין קדושתו קדושת עולם,

ודחי' דכ"ג אינו מביא קרבן על טומאתו, אבל נזיר שמביא קרבן על טומאתו? לא יטמא למת מצוה? ת"ל: 'לאביו ולאמו לא יטמא' אבל מיטמא למת מצוה

ולא אמרי' דאבל יטמא לשאר מתים? - דמה כהן הדיוט שמיטמא לקרובין אין מיטמא לשאר מתים כ"ש נזיר שאין מיטמא לקרובין שלא יטמא לשאר מתים

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום