נזיר דף מה עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ל אביי: מעתה, גם נזיר טמא יוכל לבוא רק בזמן שטבל ועשה הערב שמש, והא שערי ניקנור כשערי לוויה, וטמא מת ואף מת עצמו מותר ליכנס במחנה לויה דד'ויקח משה את עצמות יוסף עמו'- במחיצתו, במחנה לוייה!

ובהכרח: דטבול יום דזב לאו כזב, ואפ"ה כיון דמחוסר כפרה לא נכנס.

ושערי ניקנור מחנה לוייה נקראו אוהל מועד+ לענין שמחוסר כפרה לא נכנס

ושם מדתניא: 'טמא יהיה' לרבות טבול יום, 'עוד טומאתו בו' - לרבות מחוסר כפרה.

תגלחת הטהרה כיצד, היה מביא ג' בהמות: חטאת, עולה, ושלמים,

ולר'י: ושוחט את השלמים ומגלח עליהם,

ר"א: לא היה מגלח אלא על החטאת, שהחטאת קודמת בכל מקום,

ואם גלח על אחת משלשתן - יצא.

רשב"ג: הביא ג' בהמות ולא פירש, הראויה לחטאת תקרב חטאת,

לעולה - תקרב עולה, לשלמים - תקרב שלמים.

ר"י: שוחט את השלמים ומגלח עליהם,

ת"ר: וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו' ומיירי בשלמים דושחטו פתח אהל מועד'.

ולא פתח אוהל מועד ממש

א. דבזיון הוא

ב. רי"א: לא תעלה במעלות על מזבחי, ק"ו לדרך בזיון.

ג. רי''צ: 'ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וגו', מחוסר רק לקיחה ונתינה,

יצא מי שמחוסר לקיחה הבאה ונתינה.

ד. א"ד ר"יצ 'ולקח את שער ראש נזרו', מקום שהיה מבשל שם היה מגלח.

מר"א: 'וגלח הנזיר פתח אהל מועד' כ"ז שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח.

ר"ש שזורי 'וגלח הנזיר פתח אהל מועד' ולא נזירה. שמא יתגרו בה פרחי כהונה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום