נזיר דף מג עמוד א

פרק שישי

וקשה: גם בבית כשהכניס ידיו נטמא, כשנכנס כולו הא טמא הוא!

א. א''א כר''א: שצירף ידו לגופו דטומאה וביאה בהדדי אתו,

- דא"א שלא יכנס חוטמו קודם ונטמא קודם ביאה.

ב. וא"א כרבא: שהכניס גופו קודם ראשו שטומאה וביאה בהדדי,

- דא"א שלא יכניס אצבע דרגל ברישא ונחית להו טומאה.

ג. אלא ר"פ: כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל, ובא חבירו ופרע עליו את המעזיבה, דטומאה וביאה בהדדי אתיין.

ד. מבר"א: שנכנס גוסס ומת כהנזיר יושב בבית, דטומאה וביאה בהדדי.

ת"ר: 'להחלו' - עד שעה שימות, רבי: 'במותם יטמא' - עד שימות.

נפק''מ: רי''ו: משמעות דורשין, ר"ל: גוסס -

למ"ד מלהחלו: אפילו גוסס, למ"ד במותם - עד שימות

ולמ"ד מלהחלו: במותם מיבעי כרבי: דאבל מטמא בנגעתם

ולמ"ד במותם: במותם משמע תרתי

להחלו במי שהוא מחולל, יצא זה שמחולל ועומד.

ולמ''ד מלהחלו: ש"מ תרתי.

והך: דמטמא רק משתצא נפשו, ואפילו מגוייד, ואפילו גוסס.

ולמ"ד מלהחלו: לטמא עד שתצא נפשו, לענין חילול הא נתחלל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום