נזיר דף סה עמוד ב

פרק תשיעי

רבא: בדק ופנה, בדק ופנה, בדק ומצא - לא מפנה זה אצלם ולא אותם אצל האחד

א''ד מרבא: כיון שנתנה רשות לפנות - מפנה להון.

ולישוינהו שכונת קברות! אר"ל: עילא מצאו וטיהרו ארץ ישראל.

רמב"י מרב: שכונת קברות. כר"ל: דעילא מצאו וטיהרו את ארץ ישראל.

כל ספק נגעים בתחילה - טהור - עד שלא נזקק לטומאה,

משנזקק לטומאה - ספקו טמא.

והך דרי מרב: 'לטהרו או לטמאו', הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה תחילה.

-אמר אהך דאם בהרת קדמה לשער לבן טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת טהור,

ספק - טמא ורי''ה אמר: כיהה.

ר"י מרב: כיהה וטהור ד'לטהרו או לטמאו', שפתח בו הכתוב בטהרה תחילה.

בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה:

במאכל, ובמשתה, במשא, ובקפיצה, ובחולי, ובמראה, ובהירהור.

משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו.

אונסו וספיקו ושכבת זרעו - טמאים, שרגלים לדבר.

המכה את חבירו ואמדוהו למיתה, והקל ממה שהיה, ואח''כ הכביד ומת חייב.

ר''נ: פטור, שרגלים לדבר.

ר"נ: 'והזב את זובו', לראיה שלישית איתקש לנקיבה.

והך דר"א: בשלישית - בודקין אותו, ברביעית - אין בודקין אותו!

חלקו באתים ר''א דרש אתים, ורבנן לא דרשי אתים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום