נזיר דף סד עמוד א

פרק תשיעי

טעם ת"ק: 'בכל השרץ השורץ', כל מקום שהוא שורץ,

וכתיב 'על הארץ', ודאי מגעו - טמא, ספק מגעו - טהור.

ור"ש: 'אך מעין', וכתיב: 'יטמא' הא כיצד? צפה בכלים טמא, בקרקע טהור.

ת"ר: כל הניטלין והנגררין ספיקן טמא, מפני שהן כמונחין, והנזרקין ספיקן טהור,

חוץ מכזית המת והמאהיל על פני טומאה,

וכל דבר שמטמא מלמעלה כלמטה, לאיתויי זב וזבה.

אחר כלי אזלינן, או אחר מת אזלינן?

ב. את"ל אחר כלי אזלינן, מת על גבי שרץ, מהו?

כיון דזה טומאת ערב וזה טומאת שבעה, כמונחת בכלי או טומאה סמיכתא היא?

ג. ואת"ל כמי דטומאה בכלי וטמא ודאי, שרץ ע"ג נבלה ונבלה צפה, מהו?

שניהם טומאת ערב הן טומאה סמיכתא היא, או זה כזית וזה כעדשה?

ד. שרץ ע"ג שרץ, מהו? חד שיעורא נינהו, או"ד כיוון דמופרדים לא?

ה. ואת"ל מופרדים כמונחים בכלי, שרץ ע"ג נבלה שנימוחה, מהו?

נימוחה כמשקה, או אוכל הוא?

ו. ואת"ל דאוכל הוא, שרץ ע"ג שכבת זרע, מהו?

ז. ואת"ל כיון דמיתעקרא ה"ל כאוכל, שרץ ע"ג מי חטאת ומי חטאת צפין על גבי המים, מהו? לא ידעינן, תיקו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום