נזיר דף סב עמוד ב

פרק תשיעי

חומר בעבדים מבנשים: שהוא מפר נדרי אשתו, ואינו מפר נדרי עבדו.

הפר לאשתו הפר עולמית, הפר לעבדו - יצא לחירות ומשלים נזירותו.

א. ושאני בנזיר 'לאסור איסר על נפשו',- יצא עבד שאין נפשו קנויה לו,

אבל בנדרים כשנאסר באשכול של ענבים שמונח לפניו, לא נאסר באחרים א"י לכופה

אבל בנזירות דכשנאסר בזה נאסר בהכל - יכול לכופו

וקשה דבנדרים מיירי שיש רק את אותו אשכול, ואם לא יאכלו יחלש

ב. רבא: שהיה חרצן מונח לפניו, גבי נדרים שבזה מיתסר - לא מצי כפי ליה,

גבי נזיר שנאסר גם באחרים יכול לכופה.

וקשה דבנדרים מיירי שיש רק את אותו חרצן, דאי לא יאכלו יחלש.

ג. אביי: רבו צריך לכפותו? לנזירות, וא"צ לכפותו לנדרים, ולשבועה.

ד'להרע או להיטיב', מה הטבה רשות אף הרעה רשות,

יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו.

עבר מכנגד פניו - ר"מ: לא ישתה, ורבי יוסי: ישתה.

לימא חלקו בשמואל דהמפקיר עבדו' - יצא לחירות, וא"צ גט שיחרור.

ר"מ כשמואל, רבי יוסי לא כשמואל

-דחי' לכו"ע אית דשמואל ומ"ד ישתה, דסוף סוף ישוב ויבוא וישתה יין שלא יחלש.

ולמ"ד לא ישתה, סבר: שיהא לה צער - דליהדר גביה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום