נזיר דף סג עמוד א

פרק תשיעי

נזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא,

אם טומאה ידועה - סותר, ואם טומאת תהום - אינו סותר.

אם עד שלא גילח, בין כך ובין כך - סותר.

כיצד? ירד לטבול במערה, ונמצא מת צף על פי המערה - טמא.

נמצא משוקע בקרקע המערה, ירד להקר טהור, ליטהר מטומאת מת טמא,

שחזקת טמא טמא, וחזקת טהור טהור, שרגלים לדבר.

ר"א: 'וכי ימות מת עליו בפתע פתאום', עליו - במחוורת לו.

ר"ל: 'כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה', כדרך, דבגלוי.

והא דתנן: איזוהי טומאת התהום? כל שאינו מכירה אחד בסוף העולם,

אבל מכירה אחד בסוף העולם – אי"ז טומאת התהום.

בשלמא למ"ד כדרך שפיר, אלא למ"ד במחוורת לו, מה יש אם מכיר אחד בסוף העולם.

ב. והא דהמוצא מת מושכב לרחבה של דרך, בתרומה - טמא,

בנזיר ובעשיית פסח - טהור, מ"ש?

אלא: טומאת התהום גמרא גמירי לה.

רי"ו: כר"א: שתגלחת מעכבת.

אזלי' אחר ידיעה ואחר מלאת היא, או לא? ולמאי - למיסתר?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום