נדרים דף י עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ותני: נודב ומקיים. אבל לא נודר שמא יבוא לידי תקלה

ור"י לטעמו דאדם מביא כבשתו לעזרה ומקדישה, וסומך עליה ושוחטה.

ואף נדבה דנזירות דר"י לטעמו: חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת, לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם, -עומדין ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום;

ר"ש: לא נדרו בנזיר, אלא הרוצה להביא עולה מתנדב ומביא, שלמים - מתנדב ומביא, תודה וארבעה מיני לחמה מתנדב ומביא, אבל בנזירות לא התנדבו, כדי שלא יקראו חוטאין, ד'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'.

אביי: שמעון הצדיק ור"ש ור"א הקפר, - דנזיר הוא חוטא.

שמעון הצדיק ור"ש - הא דאמרן;

ור"א הקפר: 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש' - וכי באיזו נפש חטא זה?

אלא שציער עצמו מן היין, וק"ו: ומה זה שציער עצמו רק מן היין נקרא חוטא, כ"ש מצער עצמו מכל דבר, מכאן, כל היושב בתענית נקרא חוטא. וקרא בנזיר טמא משום דשנה בחטא.

האומר קונם, קונח, קונס - הרי אלו כינויין לקרבן;

חרק חרך חרף - הרי אלו כינויין לחרם;

נזיק נזיח, פזיח - הרי אלו כינויין לנזירות;

שבותה, שקוקה, נודר במוהי - הרי אלו כינויין לשבועה.

כינויין

רי"ו: לשון אומות הן,

רשב"ל: לשון שבדו להם חכמים לנדור בו, וכן 'בחדש אשר בדא מלבו'.

והטעם שתיקנו רבנן כינויין, שלא יאמר קרבן, דשמא יאמר לה' ושמא יאמר רק לה', יוציא שם שמים לבטלה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום